באוגוסט 2014 נרצחה בר ציון באכזריות בפטיש על ידי בן עמי, חבר להקת "ברירה טבעית", לאחר מערכת יחסים סוערת ומתעללת. המקרה עורר סערה ועורר דיונים על אלימות במשפחה ותפקידה של מערכת המשפט בטיפול בפשעים נתעבים כאלה. מאמר זה מתעמק בפרטים המצמררים של המקרה, החל ממערכת היחסים הבעייתית של בני הזוג ועד למשפט, הרשעתו וגזר דינו של בן עמי לאחר מכן. בנוסף, הוא בוחן את השפעת המקרה על החברה הישראלית ואת השיח הרחב יותר סביב אלימות במשפחה ומערכת המשפט.
היחסים בין בן-עמי לדפנה בר ציון
אילן בן עמי ודפנה בר ציון הכירו בשנת 2012 ונישאו בספטמבר אותה שנה. עם זאת, מערכת היחסים שלהם קיבלה במהירות תפנית אפלה כאשר קנאתו ורכושנותו של בן עמי הסלימו. הוא ספג אלימות מילולית, איומים והתקפי זעם, לא פעם שבר חפצים ואיים לפגוע בה ובשמה הטוב. אירועים אלה תועדו במסרונים ונצפו על ידי שכנים.
עם התגברות ההתעללות, ביקש בר ציון עזרה מהרשויות. באפריל 2014 עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו הרחקה נגד בן עמי, שהוארך מספר פעמים. בנוסף, היא הגישה תלונה במשטרה נגד בעלה לשעבר. בשלב זה עברו בני הזוג למגורים נפרדים .חמישה חודשים לפני הרצח הגישה בר ציון תלונה נוספת במשטרה, בה פירטה את החשש לחייה ואת ההשפלות וההטרדות הבלתי פוסקות שספגה מידי בן עמי. היא תיארה כיצד שכנים וזרים ברחוב הציעו לה סיוע בשל חומרת ההתעללות שחוותה. למרות צעדים אלה, תחינותיה של בר ציון לעזרה לא נענו, וחייה נגדעו באופן טרגי על ידי האיש שאהבה בעבר.
היום הגורלי: 14 באוגוסט 2014
ב-14 באוגוסט 2014 הגיעה דפנה בר ציון לדירתו של אילן בן עמי בשכונת פלורנטין בתל אביב לבקשתו. על פי כתב האישום, בין השניים פרץ ויכוח על רקע רצונו של בר ציון לסיים את הקשר ביניהם לצמיתות. בן עמי, לעומת זאת, רצתה להתפייס ואף הציעה להם לבלות יחד לילה בדירתה בצפת. בר ציון דחה את הצעתו והכשיר את הקרקע לאירועים המחרידים שיתרחשו.
מונע מכעס ותסכול, החליט בן-עמי לרצוח את בר ציון. הוא בחר בפטיש ברזל במשקל קילוגרם אחד כנשקו. כתב האישום מפרט כיצד התקרב אליה מאחור כשהסתובבה לעבר דלת הכניסה והכה אותה פעמיים בראשה באמצעות הפטיש וגרם לה ליפול. בעודה שוכבת על הרצפה, כיסתה בן עמי את ראשה בבגד והמשיכה להכות אותה מספר פעמים. הפיגוע האכזרי גרם לנזק מוחי חמור ולשברים מרובים, שהובילו למותו של בר ציון.
לאחר ביצוע הרצח האכזרי, נמלט בן עמי מהמקום כשהוא לוקח עמו את הפטיש. הוא ניקה את הנשק והשליך אותו במחסן לפני שהשליך את הטלפונים הניידים שלו ושל בר ציון. לאחר מכן הוא הסתתר במשך שלושה ימים, שבמהלכם המשטרה חיפשה אחריו.
המשפט וההרשעה
משפטו של אילן בן-עמי זכה למעקב צמוד מצד הציבור הישראלי, שדרש צדק עם דפנה בר ציון. התביעה הציגה טיעון חזק, המפרט את האופי המתעלל של מערכת היחסים בין בני הזוג ואת האירועים שהובילו לרצח. הם גם הדגישו את ניסיונותיו של בן-עמי לשבש את הצדק באמצעות העלמת ראיות והסתתרות.
ההגנה, לעומת זאת, ניסתה לטעון כי בן עמי סבל מהפרעה נפשית או היה תחת השפעת אלכוהול בעת הרצח. עם זאת, בית המשפט קבע כי טענותיו של בן-עמי "אינן אמינות ומניפולטיביות", וראש הרכב השופטים, גלעד נויטל, קבע כי בן-עמי לא הוכיח כי סבל מהפרעה נפשית או היה שיכור במהלך התקיפה.
בסופו של דבר הרשיע בית המשפט את בן עמי ברצח, איומים על בר ציון ושיבוש הליכי משפט. השופטים קבעו כי אין סיבה לסטות מעונש החובה של מאסר עולם, בהתחשב באופי האלים והאכזרי של העבירה. בפסק דינם כתבו: "על כל אלה, אין מקום להקל בעונש של מאסר עולם".
ההשפעה על החברה הישראלית
רצח דפנה בר ציון והרשעתו של בן עמי בעקבותיו עוררו גלי הדף בחברה הישראלית. המקרה עורר סערה ועורר דיונים על שכיחות האלימות במשפחה ותפקידה של מערכת המשפט בטיפול בפשעים כאלה.
בעקבות המקרה, נשמעו קריאות להגברת המודעות והתמיכה בקורבנות אלימות במשפחה בישראל. הציבור דרש לעשות יותר כדי למנוע טרגדיות דומות בעתיד, ושהרשויות יתייחסו למקרים כאלה ברצינות רבה יותר. המקרה גם הדגיש את הצורך בגישה מקיפה יותר לטיפול באלימות במשפחה בישראל. הדבר כולל מתן שירותי תמיכה לקורבנות, יישום אסטרטגיות מניעה יעילות והבטחה שמערכת המשפט תמצה את הדין עם התוקפים על מעשיהם.
רצח דפנה בר ציון והרשעתו של בן-עמי בעקבותיו מהווים תזכורת מצמררת לסוגיה הפושה של אלימות במשפחה בחברה הישראלית ומחוצה לה. המקרה עורר דיונים על תפקידה של מערכת המשפט בטיפול בפשעים כאלה ועל הצורך בתמיכה מוגברת בקורבנות. בעודנו מהרהרים בלקחים שהופקו מהמקרה הטרגי הזה, חיוני שנעבוד יחד כדי לטפל באלימות במשפחה ולהבטיח שלא יאבדו עוד חיים בגלל בעיה הרסנית זו.
