כללי

חשיפת משכנתה כשרה מעוררת סערה

מסמך בנקאי של מזרחי טפחות חשף לכאורה את השיטה שדרכה חלקים בציבור החרדי שאינם עומדים בתנאים ללקיחת משכנתה מצליחים לקבלה. עו"ד אסף טל: "זו הלבנת הון"
(למצולמים אין קשר לכתבה)

מסמך בנקאי שנחשף בעמוד הטוויטר של ראש תנועת "ישראל נאורה", נאור נרקיס, מציג לכאורה התנהלות מפוקפקת ללקיחת משכנתאות בבנק מזרחי.
לפי המסמך של בנק מזרחי טפחות, המציג לכאורה "תצהיר הכנסות", מסתתרת שיטה של העלמת כסף שחור והלבנתו בעיני הבנק המלווה.

"זו רמאות כלל המנגנונים שנועדו לפקח על זה בדרך", כתב נרקיס בפוסט שפרסם, ועורר סערה ציבורית שלמה.

 

"זה לא מריח טוב כל הסיפור הזה", אומר עו"ד תומר סופר בדיון שהתקיים בנושא בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי.

"יש כאן בנקים שמשתפים פעולה עם הדבר הזה. הם מקבלים הצהרות שאינן אותנטיות ולא הולכים לפי דרך הישר. בהחלט יש קושי לקנות דירה, אבל כאן זו הלבנת כספים".

 

 

"אני מסכים עם זה שזה מריח כמו הלבנת הון", מוסיף עו"ד אסף טל. "מישהו מגיע עם מזומן שלא ידוע המקור שלו. אני מניח שבאיזה שלב בדרך גם יש מי שגוזר על זה קופון, אז לא ברור עד כמה זה חוקי וזה מריח הלבנת הון. הפכו את אותן עמותות וגמ"חים למכבסת כסף".

"הבעיה", אומרת ע"ד רוני אלפסי, "היא אחרת. יש מצוקה ברכישת דירות, רואים את העלייה במחירים, את עליית הריבית ורואים עצירה בנטילת משכנתאות. יכול להיות שהשיטה הזו היא פשוט דרך של הבנקים לעודד לקחת משכנתה".

"צריך לפרק את האירוע הזה לשלושה מרכיבים", סבור עו"ד ורו"ח ארז שגיב. "הבנק נותן הלוואה וצריך להביא ראיות ליכולת החזר. בין אם מדובר בנכסים, תלושי משכורת וכדומה. הרכיב השני הוא הבעייתי והוא זה שהלבנת הון. הכוונה היא לשימוש בגופים נוספים, כמו עמותות, כדי להביא את אותן ראיות בפני הגוף שנותן לך את המימון. אם יש כאן תרמית או שקרים זה בכלל לא שיח ציבורי אלא צריך להיחקר ולהיבדק. הרכיב השלישי זה ההחזר החודשי. זה לא משהו שנגמר בתוך חודשים ספורים אלא נמשך על פני שנים ועל כן על נוטל ההלוואה לעמוד בהצהרה לבנק".

עוד מוסיף עו"ד שגיב, כי "הדרמה היא באופן מילוי הטופס. בשורה התחתונה עד שהבנק יתחיל לפעול, חזרו תשלומים למשל, מתישהו הוא יצטרך להסביר לבנק מאיפה הוא מביא את הצ'ק. ברגע שנתת את המשכנתא הבנק קנה את הסיכון וממשיך".

עו"ד חגית הלוי, מומחית לדיני משפחה, דווקא סבורה שמדובר במקרה הזה בערבות הדדית של אנשי המגזר החרדי. "חבל שצעירים חילוניים לא יכולים לקבל כזו עזרה", אמרה, "זה יפה שיש דבר כזה בציבור החרדי, זה ערבות הדדית". לדבריה, היא רואה בעבודתה היומיומית את הקשיים הכלכליים בהם נתקלים זוגות צעירים, הן בשכירות והן ברכישת דירה, אך אין להם כל סיוע. "המצב קשה ואנשים מחפשים פתרונות והפתרונות לא תמיד כשרים. הפתרונות לא תמיד חוקיים", כך לדבריה.

 

"הבנקים יכולים להציע ללקוחות פתרונות יצירתיים", משיב עו"ד אסף טל, "אבל בתמורה אתם תצטרכו לשעבד את החיים שלכם".

 

בנק ישראל התייחס לנושא במספר פלטפורמות: "הוראות הפיקוח על הבנקים מעגנות כללים להכרה בהכנסה חודשית לצורך נטילת הלוואה לדיור מבנק מסחרי. על פי אלו נדרשים הבנקים המלווים לקבוע מדיניות ונהלים ליישום ההוראות, לרבות בדבר האסמכתאות הרלוונטיות להכנסה. נהלים אלו נבחנים מעת לעת בתהליכי האכיפה השוטפים שמבצע הפיקוח על הבנקים, כפי שהיה גם במקרה זה.ככל שישנו מידע על מקרים פרטניים שבהם קיים ספק בדבר אי עמידה בנהלים שנקבעו ניתן לפנות בצירוף אסמכתאות לפיקוח על הבנקים והפנייה תטופל בהתאם".

תגובת בנק מזרחי טפחות לפרסומים "באשר לפרסום, המתייחס לתהליך אישור משכנתאות בחברה החרדית, חשוב להבהיר, כי בשל מאפייני השתכרות ייחודיים שיש בחברה הזו, הבנק לוקח בחשבון את הכנסות משק הבית, בין השאר גם מלימוד בכולל של אבי המשפחה. על מנת לוודא שמדובר בהכנסות קבועות ואותנטיות, הבנק דורש לקבל דפי חשבון מספר חודשים אחורה, על מנת לוודא שההכנסות עליהם הלווים הצהירו אכן מופקדות בחשבון הלוים באופן קבוע. בנוסף, דורש הבנק לקבל תצהיר של הלווים, בפני בית דין רבני או בפני עורך דין, שאלו אכן הכנסותיהם הקבועות".

תמיכה מכיוון מפתיעה הגיעה דווקא מצד עיתונאי הארץ חיים לוינסון  שיצא להגנת הציבור החרדי אחרי טענות של נאור נרקיס ותנועת ישראל נאורה "רבים שואלים אותי מה דעתי על הפרסום של נאור נרקיס. לא רוצה לבאס, אבל זה סתם אוויר חם", כתב. "קודם כל לגבי הבנקים: האינטרס של חיתום משכנתא איכותי ומהימן הוא של הבנקים. לא של הלקוח. דהיינו אני לוקח משכנתא. הבנק רוצה לוודא שאעמוד בתשלום המשכנתא, כי אם אני לא עומד בתשלום זה יוצר בעיה לבנק".

"לשם כך הבנק עורך בדיקות שונות וצריך לעמוד בכללים של בנק ישראל לוודא את יכולת החזר הלוואה של הלווה. לא משנה מה כתוב במסמך שהביא נרקיס, בסוף יש ראשון לחודש וצריך לשלם משכנתא. אם חרדים לא היו מחזירים משכנתאות, היה לבנק חור. אפשר להסתכל בדוחות של טפחות לעומת אחרים לבדוק האם אחוז אי ההחזר אצלו יותר גבוה".

לוינסון הוסיף וטען: "בימים אלו, מקדמת הכנסת עוד חוק ל"עידוד השקעות הון" שמשמעותו היא שחברות הייטק חזקות ועשירות ישלמו פחות מס. שאני, משלם המיסים, אסבסד אותם. לפי החוקים של מדינת ישראל "חברות אסטרטגיות" משלמות 5-6-7 אחוז מס, בעוד אני, ובעל השווארמה והמכולת, משלמים 23 אחוז".

"החרדי הערבי והעורך דין כולנו מסבסדים מכיסנו את חברות הענק. אותי זה יותר מרגיז. אותי יותר מרגיז מקלטי המס, מתכנני המס, הטבות המס למחוברים לצלחת, שגונבים מהקופה בגלוי וחוקי, מאשר טכנאי מכונות כביסה שלא מוציא חשבונית. אבל לכל אחד מותר לרגוז על מה שהוא רוצה", חתם.

 

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות