בריאות, על סדר היום

מה קורה אצל "לוחם האתיקה" של קהילת המיניות האלטרנטיבית בקליניקה?

דוד כהן-צדק הוא אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בקהילת המיניות האלטרנטיבית. הוא מגדיר עצמו כתרפיסט לטנטרה ומרפא במיניות, עוסק בהפקת כנסים ועומד בראש אגודה המבקשת לקדם "מרחבים בטוחים".
לפני המון שנים נכנסתי לסדנה בפסטיבל שהתארחתי בו, הסדנה עסקה בזכות לקבל ולתת מיניות ורגשות.
לכאורה כותרת פשוטה יחסית, וזה מה שסיקרן אותי, רציתי לראות איך המנחה תיגש לנושאים הללו, ודרך איזה פעילות חווייתית היא תאפשר לאנשים להרגיש מה יושב על המקומות הללו בתוכם, הסדנה הייתה מלאה לגמרי.
התרגול היה פשוט מאוד אך עוצמתי מאוד, והמחיש בתוכו את נושא הייצוגים וההשלכות מפגיעות עבר שאנו סוחבים איתנו לכל מקום, הסדנה הייתה בלבוש, התרגיל התחלק ל 3 שלבים:
1- לאחר הסבר קצר, פסטיבל בכל זאת, היא העמידה את כולנו בחלל, וביקשה רק מהגברים להתהלך בחדר עם יד על איבר המין, ובמקביל לפגוש רק נשים, לעמוד מולן, להסתכל בעיניים, ולהגיד עם מחווה של היד, מותר לי לתת את מתנת המיניות שלי, וגם לקבל בחזרה.
תוך דקה וחצי החדר התמלא בבכי של גברים ונשים, כאשר כל אחד ואחת פוגשים את הכאב שלהם מול מתנת המיניות הגברית.
הנשים פגשו את זה במקום שבו המתנה שקבלו הייתה מיניות תוקפנית אלימה וכפויה, ואילו הגברים פגשו את זה במקום של הדחייה והסירוס.
2- לאחר מכן היא בקשה מהנשים ללכת עם ידיים פתוחות שמוכנות לקבל, לפגוש גברים להסתכל בעיניים, ולהגיד, מותר לי לקבל ולתת מיניות, וגם פה תוך כלום זמן החדר התמלא בכי.
הנשים פגשו את האמירה הזו במקום שבו היו להן מחסומים בביטוי המיני שלהן, ואילו הגברים במקום שהם כמעט לא פוגשים את ההזמנה הזו, וכל כך כמהים לה.
3- בתרגיל הבא הגברים והנשים התבקשו שוב ללכת ולהיפגש, כאשר הפעם הנשים התבקשו להגיד : אני רוצה לשתף ברגשות, ואילו הגברים התבקשו לענות : מותר לי לסרב ולא להקשיב ויש לי רגשות משלי לשתף.
גם פה החדר התמלא בכאב מייד עם האמירות הללו משני הצדדים, כאשר כל צד פוגש את הייצוגים וההשלכות שאיתן הוא מסתובב בתוכו.
אדגיש ואומר שכמובן זה מאוד הכללתי, וזה יכול להיות הפוך ומכל מיני כיוונים מגדריים.
אולם לצורך ההמחשה בסדנה זה עבד מצוין, ואפשר למשתתפים/ות לפגוש את הכאב מול הפגיעות שהם חוו בעבר אשר נישאות בתוכםן לכל מקום, ואת ההמחשה המצוינת שכל אדם יכול לייצג לנו חוויית עבר רק מעצם היותו גבר או אישה, ועל ידי כך להפעיל את מנגנון ההשלכה, שיכניס את שני הצדדים כמעט בוודאות לתוך משולש הדרמה ומערבולת ריגשית מסוכנת.
לפני כמה שנים העברתי את כל העבודה שלי לפורמט קבוצתי, גילית ושכללתי את אומנות העבודה עם הייצוגים שעבודה בקבוצה מאפשרת.
עבודה קבוצתית מאפשרת גם עבודה על האישי, מה שתהליך אישי לא יכול לעשות, כלומר עבודה קבוצתית זה 2 במחיר 1 🙂.
זה לא אומר שעבודה פרטנית אינה נדרשת, או שעבודה קבוצתית מחליפה את הפרטני, זה רק אומר שבעבודה קבוצתית תתאפשר נגיעה בפגיעה שלרוב מורכבת גם מהאישי וגם מקבוצתי.
דוגמאות:
-ילד שחווה אלימות מילד אחר ובמקביל חווה גם ליגלוג מקבוצת החברים על היותו חלש ופגיע, נפגע בשתי רמות, האישית והקבוצתית.
-ילדה שחוותה אלימות רגשית ממלכת הכיתה, ובמקביל משאר חברותיה של מלכת הכיתה.
-נער שחווה דחייה מלגלגת מנערה, והפך לבדיחת השכבה.
-נערה שהתנשקה עם נער, והופצה עליה שמועה של נותנת.
אפשר לעבוד על זה בקליניקה, ולגעת בכאב האישי מול הפוגע/ת, אולם בעבודה קבוצתית, ומכיוון שאנו סוחבים איתנו את הייצוג לכל מקום, הקבוצה בסדנה מהר מאוד תייצג את חבורת הילדים שפגעה, ומהר מאוד, כאשר נחווה בסדנה אפילו במקרה לגמרי איזה שהיא אי נוחות אישית, סביר להניח שזה יכניס לפעולה בתת מודע את החשש מהפגיעה הקבוצתית , ושם יכול להתחיל תהליך הריפוי, כאשר נחווה מול הקבוצה תהליך שונה עם תוצאה שונה ממה שמערכת השיריון שלנו מכירה.
החשיפה האישית המבוקרת והבטוחה, בתהליך הקבוצתי תרפא פצעים אישיים וחברתיים, ותאפשר למתח הרגשי שנאגר בגוף להתפוגג, ככל שהמתח הזה, שחלקו מבוסס על פחד חברתי, יתפוגג, האנרגיה תתפנה ותחל לזרום למקומות אחרים, כמו גם למסלול האורגזמי, אשר ישפיע על המיניות לטובה.
נחזור לסדנה שהתחלתי את הפוסט איתה, מיניות ורגשות הם דברים משלימים, ואת שניהם מותר לנו לתת ולקבל ללא פחד, בושה וגינוי.
בדיוק באותה מידה שאנו גם יכולים לסרב ללא חשש ופחד מלחץ חברתי או השפלה, סירוס ודחייה.
רוצים/ות ללמוד לתת את המתנות שלכםן, וללמוד לקבל מתנות מאחרים?
רוצים/ות לחיות ללא בושה ופחד?
רוצים/ות לעשות כמה צעדים לריפוי המיניות שלכםן?
אם התשובה היא כן, אז סדנת ג'נסיס היא המקום בשבילכםן להתחיל.
שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות