אקטואליה, חברה, משפטי

מחקר חדש לציון שנה למבצע "שומר החומות" קובע: 86% אחוזים מהישובים הערבים אינם מוכנים כלל למצב חירום לאומי

ד"ר אבי ביצור, מכללת בית ברל: "מדינת ישראל כמדינה חייבת להכין את החברה הישראלית והחברה הערבית- ישראלית עם התרחשויות קיצון".

 

מחקר אקדמאי חדש חושף כי באירוע הביטחוני הבא הציבור הערבי בישראל צפוי לספוג את המכה האנושה ביותר בכמות ההורגים וההרס שכן רובם המוחלט של הישובים אינם מוכנים כלל למצב חירום לאומי.

בימים בהם אנו מציינים שנה למבצע "שומר החומות" בהם נהרגו 16 ישראלים, קיימו במכללת בית ברל כנס ראשון מסוגו בנושא "חוסן, מודעות והיערכות לחירום בישראל" תוך שימת דגש על החברה הערבית.

על פי ממצאי המחקר שהוצג בכנס ונערך במכללת הגליל המערבי ומוסד שמואל נאמן ע"י ד״ר עלי נוהא, באירוע הלאומי הבא חלילה, יותר אזרחים ערבים יהרגו בשל כך ש-86% מתוך הישובים הערבים בישראל כלל אינם מוגנים, הן מפני מצב ביטחוני כמו בימי מבצע שומר החומות והן מצד אירוע סביבתי כמו רעידת אדמה.

על פי המחקר, שותפות יהודית תצליח להציל את חייהם של אלפי ישראלים במיוחד מבני המיעוטים השונים שגרים בגלל סיבות שונות בישובים שאינם מוסדרים ומוגנים.

הכנס כאמור מתכתב עם ציון יום השנה לאירועי "שומר החומות" שבמהלכם נהרגו מפגיעת רקטות אזרחי ישראל, יהודים וערבים. על פי מארגני כנס מכללת בית ברל למען הביטחון הלאומי, אירוע בסדר גודל לאומי מחייב לקדם את מוכנות האוכלוסייה לשעת חירום מכל סוג, בדגש על המגזר הערבי שנותר הרחק מאחור.

על פי מחקר של הד"ר נוהאד עלי ממכללת גליל מערבי, האוכלוסייה הערבית נותרה משלל סיבות הרחק מאחור בכל הקשור למוכנות העורף והחזית בשעת חירום.

לצורך הדוגמא, אם ביישוב צור יגאל פועל מוקד מד"א ל-10,000 התושבים, בכפר קאסם ובקלנסואה הגדולים פי שניים מצור יגאל, כלל אין מוקד כזה. גם בכל הקשור לכיבוי אש המצב לא מעודד כלל וכלל. ביוקנעם גרים 20,000 תושבים וישנה תחנת כיבוי אש, בטמרה המונה 30,000 תושבים אין מערך כיבוי אש. המחקר בודק בנוסף מהן הסיבות למציאות קשה זו.

על פי עורכי המחקר, היעדר תשתיות, תקציבים, השוני בתרבות וחוסר האמון בגורמים הרשמיים הם רק חלק מהמרכיבים הגורמים לבעיות הבטיחות הקשות, כאמור, צו השעה הוא למצוא דרכים לפתרונם. עוד לאחר מלחמת לבנון השנייה אשר גבתה את חייהם של 44 בני אדם אשר מתוכם 19 אזרחים ערבים פרסם מבקר המדינה דו"ח אשר קבע כי: "המצב ביישובים הערביים היה חמור במיוחד".

פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל מסרה בתגובה למחקר:
"המחקר משקף את הפערים הגבוהים בין המגזרים בישראל והדבר צריך להדיר שינה מעינינו. בעת אסון לאומי, אלה שאינם מוגנים ואינם ערוכים, ייספגו מכה קשה יותר שתתבטא באובדן מיותר של חיי אדם. המכללה שמה לה למטרה לקדם בכל האמצעים הקיימים את נושא המוגנות הן במגזר היהודי והן בקרב המגזר הערבי. מוכנות אינה שאלה פוליטית אלא חובה עלינו כמדינה בה כל אזרחיה שווים".

סא"ל במיל. ד"ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל מסר כי ממצאי המחקר המלא יוצגו בכנס מיוחד בנושא שיתקיים במכללה בעוד מספר ימים: "מחקרו של ד״ר עלי נוהאד אשר בוחן את האיומים על החברה הערבית-הישראלית הוא מחקר פורץ דרך. אין מדובר במחקר פוליטי אלא מחקר עובדתי המציג חברה גדולה בישראל שאינה מודעת לרעידות אדמה, טילים או רקטות ובחלקה גם איננה ממוגנת. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית אשר חרטה על דגלה הגנה לכלל תושביה חייבת להכין את התשתיות הפרטיות, הקהילתיות והחברתיות להתמודדות החברה הישראלית כולה והחברה הערבית- ישראלית בעיקר, עם התרחשויות קיצון".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות