מערכת החינוך הציבורית. חייבת לעבור שינוי
21:00 בערב, הילדים נרדמו, שקט בבית, מתיישבים לראות טלוויזיה ואז…הודעה מהגננת. היא חולה. מחר אין גן. לא, לגננת אין קורונה, יש לה שפעת. מחלה כזאת מפעם, ומסתבר שעדיין קיימת.
בישראל 2022 זאת מציאות של הורים רבים. גני ילדים לא נפתחים בגלל שאין צוות שיחליף את הגננת ו/או הסייעת. האינסטינקט הראשוני הוא להגיד…טוב…יש קורונה. לא, אין קשר לקורונה, אם גננת חולה בקורונה הגן נכנס לבידוד. שם המצב קל, המצב מסתבך שיש ילדים שיכולים להגיע לגן אבל אין מבוגר אחראי.
מערכת חינוך ציבורית לתפארת.
מדינת ישראל קמה עם תקווה ושאיפה לייצר פה חברת מופת, חברה שמבוססת על עקרונות הסוציאל דמוקרטיה. ערכים של שוויון וערבות הדדית. וככה נוסדה מערכת בריאות ציבורית לדוגמא וכמובן גם המערכת החינוך הציבורית.
הרעיון היה יפה, מערכת שבה כולם שווים. אין חינוך לעשירים וחינוך לעניים.
אבל בפועל, המערכת לא מתפקדת. ולא בגלל המורים או הגננות. המערכת לא יעילה, חסרת משאבים ולא מצליחה לספק את החינוך האיכותי שהיא קיוותה או מתיימרת לספק.
כנראה שגם כאן הסוציאליזם לא מספק את הסחורה. חינוך חינם איכותי עולה הרבה כסף למדינה, ומצד שני חינוך הוא תחום שאפשר לייבש ולא לתקצב. זה קל, זה לא דחוף, את הנזק לא רואים מיד. לוקח שנים. אז מגדילים כיתות לאט לאט, והמשכורות של הגננות והמורות נשחקות, וחסרים מחשבים… במצב כזה מי תרצה (כי זה עדיין לצערנו תחום נשי) להיכנס לתחום? לעבוד קשה ולא לקבל תמורה? לעבוד בלי לקבל את היוקרה? לעבוד בתחום הכי חשוב ,להיות זאת שמעצבת את דור העתיד, את המנהיגים, ההייטקיסטים, הרופאות, המנכ"ליות, בזמן שכולם מתייחסים אליך כמו אל בייביסיטר.
ולכל זה תוסיפו קורונה. ממורי בתי הספר דורשים את מה שנחסך מהגננות – להיות אחראי קורונה. כן, בפועל מצפים מהם להתמודד עם תלמיד לא מחוסן ולהוציא אותו מהכיתה. כי זה מה שהתלמידים צריכים עכשיו אחרי שנתיים בבית – שוטר/ת ולא דמות חינוכית אמפטית ומעוררת הערצה.
מה אומרים מקבלי ההחלטות?
המערכת הציבורית צריכה ריסטארט. לא ייתכן שגננות ומורות לא יקבלו את אותו היחס כמו מנכ"לים של חברות הייטק או עו"ד בכירים. הצוותים החינוכיים הם הגיבורים השקופים, לא רק של תקופת הקורונה, אלא בכלל.
המערכת צריכה לקבל תקציבים, המשכורות צריכות לעלות משמעותית, כולל בונוסים. הכיתות צריכות להיות קטנות יותר. ואז, רק אז אפשר יהיה להתחיל לדבר על תכנים. מה אנחנו רוצים ללמד את הדור הבא. המערכת חייבת למשוך אנשים איכותיים ולבחור בפינצטה את מי שרוצה את הזכות לחנך את ילדינו.
ואולי המערכת לא מסוגלת לעשות את זה? זאת גם אפשרות. יועילו קברניטי המדינה להגיד בכנות כי אין ביכולתה של מדינת ישראל לממן חינוך ציבורי לכולם, ואז השוק הפרטי ייכנס גם לכאן, עם פיקוח כמובן, וייתכן שגם תהיה דרישה למלגות , אולי גם מעט בתי ספר ציבוריים בפריפריה. השוק החופשי כמו שאמר סמית' יודע להתמודד הכי טוב.
לא הייתי רוצה לראות בישראל חינוך לעשירים וחינוך לעניים. אבל אני רוצה לראות חינוך. והאמת שכבר מתחילים ניצנים של חינוך פרטי, במקומות שבהם להורים נמאס והם הקימו בי"ס. התורים לבי"ס הללו ארוכים מאוד.
ולכל המצקצקים שחושבים לעצמם שלגננות ולמורות יש אחלה תנאים כי יש להן מלא חופשים והן מסיימות לעבוד ב 14:00. תיזכרו כמה היה לכם/ן "קל" בסגרים. "רק" עם הילדים הפרטיים שלכם.
