עולם

כמו ברלין 36? גוברת המחאה נגד אולימפיאדת החורף בבייג'ינג

הפגנה נגד קיום אולימפיאדת החורף בבייג'ינג

אחרי שבקיץ האחרון התקיימה אולימפיאדת טוקיו, שנדחתה בשנה מ-2020 ל-2021, תחת מגבלות קורונה חריפות, בעוד כשלושה חודשים (4-20 בפברואר) תיערך אולימפיאדת החורף 2022 בבייג'ינג. בשבוע האחרון פורסם לוח התחרויות המפורט כולל התקנונים למשחקי החורף בבייג'ינג.

בכך תהפוך בירת סין לעיר הראשונה אי פעם לארח גם משחקי קיץ (אולימפיאדת 2008) וגם משחקי חורף, וזאת תוך 13 וחצי שנה. חגיגה גדולה לסין, אבל ברחבי העולם הולכים וגוברים קולות של אנשים המבקרים את המשחקים שייפתחו עוד 87 יום, ומכנים אותם "משחקי רצח עם".

ספורטאים, פוליטיקאים ופעילי זכויות אדם קוראים לביטול המשחקים או להחרמתם בשל ההתנהלות המפוקפקת של המשטר הסיני ביחס למיעוטים, בסוגיות זכויות אדם וגם בכל נושא הקורונה ממנו העולם מתקשה להתאושש.

סין נהנית מהאדישות, הפסיביות ושיתוף הפעולה של ממשלות המערב כיום, וגם מהעובדה שתשומת הלב הבינלאומית התרכזה עד לא מזמן במשחקי הקיץ של טוקיו וגם מהעובדה שאולימפיאדת החורף הרבה יותר מצומצמת ופופולארית מאולימפיאדת הקיץ, אבל כאמור לאחרונה מתגברים הקולות להחרמת המשחקים.

השוואות למשחקי ברלין 1936

הספורטאי הבולט היותר לצאת בצורה בוטה ונחרצת נגד קיום אולימפיאדת בייג'ינג 2022 הוא כדורסלן ה-NBA הטורקי אנס קאנטר שקרא להחרים את המשחקים וטען: "אסור לאפשר למימשל הסיני רוצח העם ולדיקטטור שי ג'ינפינג שעומד מאחורי המשחקים, לארח את משחקי החורף הקרובים". עוד מספר ספורטאים ובעיקר ספורטאי עבר עם פרופיל נמוך יותר קראו להחרמת המשחקים, בהם ברוס קיד, ספורטאי עבר אולימפי קנדי ואיש חינוך.

קבוצה של סנאטורים משתי המפלגות הגדולות בארה"ב – הדמוקרטים והרפובליקנים – חזרו בשבוע האחרון על הקריאה להחרים את  האולימפיאדה בשל הפרת זכויות האדם הבוטה של סין כולל רצח העם האויגורי ורדיפת מיעוטים אתניים אחרים. הצעתם – להחרים דיפלומטית את המשחקים מבלי לפגוע בספורטאים האמריקאים – עברה בסנאט אבל נתקעה בקונגרס, אף שישנם גם חברי קונגרס בכירים קולניים שדורשים החרמה או לפחות החלפה של העיר המארחת של המשחקים.

גם באירופה ישנם מעל 100 חברי פרלמנט מ-19 מדינות שונות שקראו להפשיט את בייג'ינג מאירוח האולימפיאדה, אולם גורמי המימשל הבכירים פוחדים לנקוט בעמדה זו. שר החוץ הבריטי דומיניק ראב הודיע כי ככל הנראה לא ישתתף בפגישה שתתקיים בקרוב בנושא זה.

בספטמבר האחרון קואליציה של 200 ארגוני זכויות אדם הודיעה: "לפחות שני מיליון מוסלמים – כולל אויגורים, קזחים ואוזבקים – כלואים ב'מחנות לחינוך מחדש'", "המצב בטיבט הכבושה הידרדר באופן דרמטי" ו-"גם בהונג קונג חופש ודמוקרטיה נמצאת תחת מתקפה ואקטיביסטים צעירים נעצרים ונכלאים בכמויות גדולות. הרשויות הסיניות מעלימות באופן שגרתי את מבקרי המימשל, ובאותו הזמן בייג'ינג הגבירה את הטקטיקות של ביריונות גאופוליטית והפחדה כלפי טאיוון הדמוקרטית".

בנוסף לעניינים אלה, סין מואשמת ביצירת עבדות בכפיה, מדיניות אנטי להט"בית ועוד שלל צורות של דיכויים  שמתרחשים במקביל להפיכתה בעשור וחצי האחרונים למעצמה עולמית. ארגון זכויות האדם HUMAN RIGHTS WATCH טוען כי "ממשלת סין משתמשת במשחקים כדי להסתיר את הפרות זכויות האדם שלהם ולקבל אישור מהעולם".

בכלל, עבור רבים בייג'ינג 2022 מזכירה את ברלין 1936 כשהוועד האולימפי הבינלאומית אישר אז לגרמניה הנאצית תחת אדולף היטלר לארח את המשחקים הזכורים לשימצה.

ניסיון קלוש להיאחז בדוגמאות מן ההיסטוריה

יש כמה דוגמאות לביטול או דחיית אולימפיאדות – אירוע שדורש הכנות מדוקדות והשקעה כלכלית רבה: האחרונה והטריה מכולן היא משחקי טוקיו 2020 שנדחו בשנה בעקבות הקורונה. לפני כן שלוש אולימפיאדות קיץ נדחו בשל מלחמות העולם – ברלין 1916, טוקיו 1940 ולונדון 1944 וכמוהן שתי אולימפיאדת חורף – סאפורו 1940 וקורטינה ד'אמפצו (איטליה) 1944. בנוסף לכך אולימפיאדת החורף 1976 היתה מיועדת להתקיים בדנבר אבל אזרחי קולודרו הצביעו נגד מימון המשחקים והם הועברו בידי הוועד האולימפי הבינלאומי לאינסברוק, אוסטריה.

היו גם מספר אולימפיאדות שהתקיימו אך הוחרמו על ידי מדינות וגושים פוליטיים, מה שהגביל את כמות המדינות המשתתפות – הדוגמאות הבולטות ביותר היו בעידן המלחמה הקרה בין ברית המועצות ובנות בריתה לארה"ב והמערב – אולימפיאדות 1980 במוסקבה שהוחרמה בידי המערב ואולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 שהוחרמה בידי המזרח. היו חרמות בולטות שנבעו ממלחמות, פלישות ואפרטהייד בעוד 4 אולימפיאדות – מלבורן 1956, טוקיו 1964, מונטראול 1976 וסאול 1988.

צריך להודות ביושר: הסבירות שהוועד האולימפי הבינלאומי יפשיט את בייג'ינג מאירוח המשחקים ויעניק אותם לעיר ומדינה אחחרות הוא אפסי עד לא קיים, בטח בעיתוי כל כך סמוך לקיום המשחקים. אפשרות ריאלית יותר היא לדחות את המשחקים בשנה, אפשרות שממילא קיימת נוכח חששות המימשל הסיני מהתפרצות וריאנט הדלתא של הקורונה במדינה.

מה יעשו גופים מסחריים?

בכל אופן, נשיא הוועד האולימפי תומאס באך הגרמני – שזכור בישראל לטובה אחרי שבטקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו היה לראשונה אזכור לאסון הי"א של 11 נרצחי המשלחת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן 1972 – מנסה להתגונן נוכח משחקי בייג'ינג. "המשחקים האולימפיים לא נוגעים לפוליטיקה",אמר בשבוע שעבר, "הוועד האולימפי הבינלאומי הוא גוף אזרחי לא ממשלתי ששומר תמיד על נייטרליות מבחינה פוליטית".

החשש של באך והוועד האולימפי הוא כי אם יפעלו סין תגיב ותחרים את האולימפיאדות, כפי שעשתה בין השנים 1956-1984, מה שעלול לגרום לתגובת שרשרת שתפגע במוניטין ובתפקוד של התנועה האולימפית. סין הפכה לאימפריה אולימפית באולימפיאדות הקיץ האחרונות והיא היחידה שנותנת פייט לארה"ב בטבלת המדליות.

יש להזכיר כי הוועד האולימפי של כל מדינה הוא גוף א-פוליטי שרשאי להתעלם מחרמות ממשלתיות. כך קרה למשל בעבר כשממשלת אוסטרליה תמכה בחרם שהובילה ארה"ב על המשחקים ובכל זאת הוועד האולימפי האוסטרלי שלח ספורטאים להתחרות במשחקי בבירת רוסיה.

שאלה גדולה נוגעת לגופים מסחריים שמהווים נותני חסות ראשיים לאולימפיאדה – דוגמת קוקה קולה, סמסונג, טויוטה, ויזה, איירBNB ועוד – חברות גדולות שנותנות חסות לאולימפיאדה ומשתדלות לרוב לברוח מפוליטיקה, אולם פעילי זכויות אדם עשויים להפעיל עליהן לחץ. נותנות החסות הגדולות מעניקות 110 מיליון דולר על פי הערכות למשחקי בייג'ינג. "הקונפדרציה של איגוד הסחר", ארגון כלכלי בלגי, קרא לחברות מסחריות להסיר את תמיתכן מבייג'ינג 2022 והודיע לפני שבוע: "סין – מדליית זהב על דיכוי", ופירט את הפרת זכויות האדם של המשטר הסיני.

בכל מקרה, אף אחד לא מאמין שגופי תקשורת שזכו להשיג זכויות שידור על האולימפיאדה, יחרימו את המשחקים.

מחאות דומות כלפי מונדיאל קטאר 2022

בעוד שנה צפוי להיערך מונדיאל (גביע העולם בכדורגל) קטאר 2022 וגם סביבו ישנן מחאות רבות של אוהדי כדורגל, פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם וכדורגלנים שמזכירים את הדיכוי של המשטר ותנאי ההעסקה/עבדות של פועלים זרים מהמזרח הרחוק שרבים מהם מתו במהלך בניית האיצטדיונים.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות