קלודיטה לב. הבעל נפטר, תהליך האזרחות בוטל
בעוד אהבה בין אנשים יכולה לחצות גבולות ולהתגבר על כל קושי – המדיניות היא קרה כקרח. והקורבן שלה הפעם היא דניאל לב, תלמידת כיתה ב' בבית הספר "ביכורים" במרכז תל אביב, שמועמדת לגירוש מישראל, רק בגלל שאמא שלה תאילנדית.
דניאל נולדה בישראל לשמואל וקלוטידה, שהכירו בבית מרקחת בתאילנד אליו נכנס התייר שמואל. קולטידה, רוקחת במקצועה, בעלת אנגלית רהוטה החלה לשוחח עימו ובין השניים נהייה "קליק", מהסוג ששווה בשבילו לחצות גבולות. אחרי הרבה מחשבות, טיסות וגעגועים, קולדיטה החליטה להגיעה לישראל. הם עבדו קשה כדי למסד את הקשר שלהם באופן חוקי, כי כמו שכולנו יודעים – בישראל נישואים של יהודי עם זרה הם לא דבר של מה בכך. כעבור מספר שנים נולדה דניאל, ואושרם של בני הזוג לא ידע גבולות, עד שבוקר אחד, כשדניאל בת 3.5, אביה מת מהתקף לב. השתיים לא ידעו אז שזוהי רק ההתחלה של של סיפור טראגי שסופו עדיין לא נכתב.
המומה וכואבת המשיכה קולטידה לגדל ולטפח את דניאל, ילידת הארץ, תוך שהיא בקשר הדוק, קרוב ומחבק את משפחתו של בעלה המנוח. לפני כשנתיים ניגשה קלוטידה לחדש את אשרת השהייה שלה בישראל מתוקף הליך ההתאזרחות, חידוש שאמור להיות פשוט ביותר. היא לא ידעה כי בכך היא חורצת את גורלה. "עברת הליך התאזרחות בשל נישואין, לא בשל אלמנות", הודיעו לה במשרד הפנים.
המעמד הזמני של קלוטידה בוטל ואיתו גם כל הזכויות שלה: ללא ביטוח בריאות וקופת חולים, ללא קצבאות וללא אישור שהייה. היא התבקשה לעזוב את ישראל.
אך מה עם דניאל, שנולדה כאן? לפי חוקי מדינת ישראל היא יכולה להמשיך ולהתגורר בארץ, אך ללא אמא שלה.
בתחילת 2020 קיבלה קלוטידה צו רשמי לגירוש, שחייב אותה לעזוב את הארץ עד יולי 2020. אחרי הצו הגיעה הקורונה והאם ביקשה הארכה בגלל המצב. ממשרד הפנים היא זכתה לסירוב. המשפחה שכרה את שירותה של עורכת דין, אך צו הגירוש נשאר בתוקפו ועושה רושם כי מדינת ישראל אוטמת את אוזניה וגם את ליבה – אם היה לה כזה.
המשפחה והחברים לא מוכנים לוותר, הם מתגייסים למען האם והבת שלא מכירה שום מקום אחר מלבד ארץ הולדתה. הם פנו לכל מי שניתן, אך לא זכו לתשובה.
נראה כי מדינת ישראל החליטה כי דניאל תהיה גם יתומה מאב וגם רחוקה מאם. כמו שכבר אמרנו, לאנשים אולי יש חום בלב, אבל המדיניות קרה כקרח.
