יאיר לפיד
בשקט בשקט, גם בימים שכולם מתכתשים על התקציב, יאיר לפיד מצליח להשיג את שלו. ג םאם זה לא תמיד מתחבר עם החוק הנוכחי. על פניו נפתלי בנט הוא ראש הממשלה, אבל כראש הסיעה הגדולה ביותר בקואליציה מחליט להעביר מהלך, הוא יעבור, גם אם צריך לתקן את החוק.
לפיד לא הסתיר כי הוא זה שדוחף למינויה של אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים שהודחה על ידי אמיר אוחנה, לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת חשמל. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת האנרגיה קרין אלהרר הצדיעו מיד והכריזו על המינוי לפני כשלושה חודשים.
אבל אז הגיע החוק, בדמות מזכר ארוך שכתבה המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, והראה כי פלמור לא רק שאינה עומדת בקריטריונים לכהן כיו"ר אלא אפילו לא בקריטריונים כדי להימנות על נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות.
לא נלאה אתכם בכל מסלולי חישוב הנקודות שצריך לצבור כדי להתקבל לנבחרת, רק נגיד שבגלל ששירתה כל חייה כמעט במגזר הציבורי, פלמור לא עומדת בקריטריון של ניסיון עסקי, מה שמשאיר אותה בחוץ.
אפשר להתווכח האם ההליך הנוכחי הוא הנכון או שצריך לתקן אותו, אבל כשמדובר במינוי של לפיד לא בוחנים אלא מוצאים פתרון. והפעם הפתרון הסתתר לו במגירה, בדמות הצעה לתיקון החוק עוד מתקופת משה כחלון כשר האוצר.
פתרון נח – לייצר מסלול למנהלים בכירים בשירות הציבורי ללא ניסיון עסקי מספק. בדיוק מה שצריכה פלמור בשביל לצלוח את המשוכה המעיקה. פקידי האוצר כבר הסתערו על השלל והמסלול הוקם, לקראת עדכון נבחרת הדירקטורים במהלך החודש הבא.
הבעיה במהלך הזה של לפיד וליברמן היא שהם שוברים פה למעשה את אחד החוקים המרכזיים של רשות החברות הממשלתיות שעד כה דאגו להציג את עצמן כ"עסקיות" ורק אז כ"ממשלתיות". מסלול כזה, בהחלט הופך את האמירה הזו להרבה פחות ברורה.הוויתור על ההבנה העסקית לטובת מסלול פרימיום לעובדי מדינה, היא ויתור מוצהר על העיקרון הזה.
גם על השוויוניות של ההליך, עליה ניסו להקפיד ב-2013 עם יצירת הנבחרת והסטנדרטים שלה, יש כאן דריכה גסה. המגזר הציבורי מופלה לטובה, עם חוק שהוא לכאורה פרסונלי כרגע אך יוכל לשמש בעתיד עוד מאות מעובדי המדינה, כדי לזכות בעמדות שכל מועמד אחר יוכל רק אם יהיה לו ניסיון עסקי כפי שנדרש.
אבל העיקר שהמינוי של לפיד יעבור. שיהיה בהצלחה לפלמור.
