"אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת. זה ממלא אותך. מציף אותך מאושר. זה נותן לי את הכוח להמשיך. אני עובר ברחוב וצועקים לי 'אין עליך', 'אין עליך'". קובי וענונו, או בכינויו "בעבוס" הוא נהג משאית ביום, אך בערב עוסק בתרומות לנזקקים, החל ממוצרי מזון ועד למוצרי חשמל. לא מדובר במיזם מסודר, אין כאן פליירים גדולים שקוראים לאנשים לתת כסף, אלא תרומה צנועה, של אוכל, של ספה שכבר לא צריך או מכונת כביסה שהוחלפה בחדשה. את מפעל התרומות הזה מנהל וענונו בצורה צנועה, וטורח לעבור בעצמו מידי יום בין בתי אריזה וחקלאים כדי לאסוף טונות של תפוחי אדומה, עגבניות, פלפלים, אבטיחים ומלונים, שיגיעו מאוחר יותר במשאית שלו אל השכונות ואל הנזקקים.
החלוקה היא לכולם "כדי שאלה שאין להם לא ירגישו נבוכים להגיע ולקחת", מסביר וענונו.
החלום – להיות מפורסם
וענונו חולם להיות מפורסם והוא מוכן לעשות הכל בשביל זה. לפני מספר שנים, עם החלום הגדול, הוא הפיק לעצמו סרטונים מצחיקים, ככה התחילו להגיע העוקבים. הסרטון הראשון שלו היה על חטיף במבה שהתנגן על רקע שירו של שריף. הקליפ רץ בפייסבוק והגיע לשריף עצמו, שיצר עם וענונו קשר ומאז הם חברים.
"הפייסבוק זה דבר מדהים", הוא אומר ומתחיל לגלגל את הדרך שעשה. "התחלתי ביום שפנה אלי אבא של ילד שחולה בניוון שרירים. הוא ביקש ממני לעשות סרטון כדי לגייס תרופה. התלהבתי, אמרתי וואו, פנו אליי. אז עשיתי. תוך שבוע הצלחתי לגייס את התרופה. ככה החלטתי שמכאן אני ממשיך להתעסק בכל נושא התרומות".
וענונו מגיע לכל הארץ, לכל מי שקורה לו וכל מי שצריך משהו. "אני לא מצליח לעזור לכולם, אבל עושה מה שאני יכול", אומר וענונו.
"החיים באופקים מאוד כיפים, אנשים חמים, טובים. אני פותח את המשאית ופשוט שופך את הכל ואנשים באים ולוקחים. ההורים שמתביישים להגיע שולחים את הילדים. יש מצבים שאני רואה ממש אנשים זקנים, בני 90, מגיעים למשאית כדי לקחת אוכל".
עם רדת החשיכה היום של וענונו לאנגמר. אחרי שסיים לחלק את האוכל מהמשאית הוא עובר בין המסעדות, רגע לפני סגירה הוא לוקח את מה שנשאר, אורז, שאריות של שאוורמה, כל מה שיש נארז בחמגשיות ווענונו עובר מבית לבית, מתקשר לנזקקים שכבר שמורים אצלו בטלפון, עובר אצל כל אחד ומגיש באהבה.