חזי ראובן הוא דמות מוכרת לרשויות החוק ובעולם התחתון. "הוא מקושר על פי המודיעין המרכזי לכל ארגוני הפשיעה המסוכנים ביותר, שירזי, שושן ברבי, קרג'ה, מי לא", אמר ברהנו טגניה כשהציג אותו לפני הראיון בפודקאסט שלו ושל מאור צור "קצה חוט".

"ניסו להוריד אותו כמה פעמים", עוד הספיק טגניה להגיד, לפני שראובן קטע אותו וקבע ש"זאת הפעם החמישית, והמשטרה מעלימה את זה מהציבור".

ראובן, שרק בשבוע חייו ניצלו בנס מניסיון התנקשות בטורקיה, המשיך ישר לתאר את מה שקרה. "אני חייב רגע לסדר את העניינים – מה שקרה בעבר שייך לעבר", סיפר, "היום אני אחרי המאסר האחרון שהייתי בתנאים הכי קשים שיכולים להיות בהפרדה הארצית, ששם שמים את כל המי ומי, ואתה שם לעצמך. אני לא מתגאה בעבר – אני כבר לא חבר של כל הקרג'ו, היום אני לעצמי. כשאתה נכנס לבית סוהר אתה מבין מי החבר שלך ומי לא. אני קיבלתי מידע מקצין מודיעין ראשי שעומדים להתנקש בי ושעדיף שארד מהארץ. לכן העדפתי בשנתיים האחרונות לדלג בין מדינות: בלארוס, בולגריה, גרמניה".

טגניה: "בשבוע שעבר אתה יושב במסעדה יוקרתית בטורקיה, מתנקש בא ומתחיל לרסס לכיוונך. ספר לנו מה היה שם".

ראובן: "נכון, פירק עלי מחסנית. בד"כ במצב כזה אנשים קופאים במקום, אני למדתי לתמרן והגבתי כמו שצריך. אכלתי שתי יריות בחיים שלי וזה לא צחוק, זה שיקום של כמה חודשים ולכן מהר הגבתי כמו שצריך. זזתי ימין שמאל, רצתי על השביל ונמלטתי מהדלת הצדדית. הנהג שלי לקח אותי משם".

טגניה: "מישהו עשה לך כיפה אדומה?".

ראובן: "לא יודע אם כיפה אדומה. אני תמיד זהיר, לא מסתובב עם ישראלים. רוב החברים שלי הם אנשים זרים".

צור: "מה עושה בן אדם, מהניסיון שלך, שיודע שיכול מאוד להיות שהוא חי על זמן שאול?"

ראובן: "אנשים במצבי הם מקבלים בלבול. או שהופכים לעדי מדינה או שמקבלים בלבול. אני עברתי דברים יותר קשה מהירי עצמו. הירי הוא מוחשי, אבל אחר כך יש את התהליך שעובר עליך. זה תהליך שיותר קשה מהירי עצמו".

טגניה: "אז אתה פוסט טראומתי?"

ראובן: "לא, ממש לא. אני ערני וזאת לא בושה להיות כזה. בשבילך זאת טראומה, בשבילי זאת ערנות. הנה, לא הייתי זהיר ויכולתי לא לדבר אתכם היום".

טגניה: "מי מנסה להתנקש בך כל פעם?".

ראובן: "אני לא יודע וגם אם הייתי יודע לא הייתי עונה. אבל אני לא פראייר"

צור: "אבל איך אתה חי ככה?".

ראובן: "מסתכל קדימה, אופק, אבל תמיד זהיר. אני לומד מהמקרים האלה להבא. בארץ אני יותר ממוקד, באירופה אני שאנן, מבלה, עכשיו עליתי במדרגה של הערנות. להגיד לך עכשיו שאני אשנה דברים ועל זמן שאול, אני מאמין בבורא עולם, מה שצריך לקרות – יקרה".

בהמשך השיחה התייחס ראובן גם למפגשים שלו עם חוקרי המשטרה. "אני הייתי בחקירות הכי קשות שיש", סיפר, "היחידות הכי בעייתיות שיש למשטרת ישראל, ששמו עלי אזיקים 24 שעות. את העקרונות שלי אף אחד לא ישנה לי, גם לא דרך ירי".

צור: "יש לך דרך לסגור את הסיפור הזה?".

ראובן: "ברגע שנכנסת לעולם הזה אתה לא יוצא ממנו. מה זה לסגור אותו, זו לא טלנובלה. כשאתה בעולם הזה אין דרך חזרה".

צור: "ואם עכשיו היו מחזירים לך את הגלגל אחורה ומאפשרים לך לא להיכנס לעולם הפשע, היית עושה את זה?".

ראובן: "אני בצעירותי הייתי שחקן כדורגל. עכשיו שוב כמו טלנובלה – 'אם היית בוחר אחרת', זו שאלה שהיא לא ריאלית. אם אני עכשיו נגיד אחזור בתשובה. זה לא הוקוס פוקוס עזב את העולם. ברגע שנכנסת – נגמר. אבל אני לעולם לא אצא מלשין, בחיים לא אצא עד מדינה, תמיד אשאר עם עקרונות. אולי אני לא מייצר מיליונים, אבל אם תבוא איתי לחוץ לארץ אתה תראה רמת חיים מאוד גבוהה. אני היהודי היחיד פה בטורקיה, שלא כל כך אוהבים אותנו בה, אבל אותי אוהבים ואני כל יום בחוץ".

טגניה: "אחת השיטות של להב 433 והיחידות המרכזיות זה לבוא עם מזוודות ולשים אותן על השולחן, ולנסות לגייס את אותו עבריין בכיר לחצות קווים. היו ניסיונות כאלה?"

ראובן: "ערימות של כסף. בחיים אני לא אעשה דבר כזה. כסף בא והולך, זה אף פעם לא סנוור אותי. אנשים יושבים על בצע כסף, אני מכיר כמה מקרים כאלה שאנשים אחרים הלשינו עליהם, והם יושבים סתם בבתי סוהר. אני בחיים לא אעשה דבר כזה, גם אם אני יודע דברים זה יישאר איתי עד הסוף. אני לא רוצה ממשטרת ישראל שום דבר, אין בהם אמונה, שב"ס עוד עושה את עבדותו נאמנה.

"במאסר האחרון הדברים שהם אמרו קרו אחד לאחד. משטרת ישראל – נכנס מפה יוצא משם, אני לא מאמין לכלום. אתה יודע כמה דברים לגביי הם העלימו משב"ס?"

טגניה: "ואם יבוא אליך האינטרפול והמשטרה ויציעו לך, עבור השקט הנפשי שלך?"

ראובן: "שום שקט נפשי לא שווה. תראה איך חיים המלשינים, עדי המדינה, כמו כלבים. מי שעשה מה שעשה יודע שפראייר אני לא, ושביום מן הימים… מי שעשה את זה ידע שזה לא יהיה פשוט, רעדה לו היד בטח (על הירי בטורקיה)"

ראובן: "הפאדיחות שקיבלתי ברומניה זה גרוע לי מכל דבר בעולם. מה עשיתי ברומניה? כלום, שום פשע. באה יחידה של משטרת רומניה עם אוטו שבקושי נוסע, אתה עצור, עם אזיקים ליד כולם, 'אתה לא יכול להכנס יותר לרומניה', יום יומיים העיפו אותי משם. קיבלתי חותמת שחורה וזהו. מה שעושה משטרת ישראל זה גובל באגרסיביות על כלום. לשתף פעולה עם ממשלה זרה, לתת מידעים שלא מועילים בכלום. אני אזרח ישראלי, למה אני מוציא פספורט בלרוסי? כי אני לא רוצה את זה יותר".

צור: "מה קורה בעולם הפשע הישראלי, ממה שאתה יודע? רובם עזבו את הארץ, רובם בחו"ל?".

ראובן: "לא קל לחיות בחוץ לארץ. אתה צריך עמוד שדרה וחוסן. ברגע שאתה עובר את מכשול הגעגועים של החודש הראשון, הכל משתחרר ומתחיל להיות טוב".