עולם

התינוק מעטיפת האלבום של נירוואנה תובע את הלהקה

נירוואנה העטיפה האיקונית של האלבום Nevermind של נירוואנה

חובבי מוסיקה ואוהבי רוק רבים בגילאי 40-60 מוכנים להישבע כי אין הרבה דיסקים יותר טובים מ-Nevermind של להקת נירוואנה, הכולל שירים של קורט קוביין ולהקתו שהפכו לקלאסיקות כמו Smells like teen spirit, Come as you are, Lithium ושירים נוספים. לא רק המוסיקה הפכה את האלבום הזה, שעוד חודש יציינו 30 שנה להוצאתו ושמכר מעל 30 מיליון עותקים ברחבי העולם, לאיקוני ומיתולוגי אלא גם תמונת העטיפה שלו, בה נראה תינוק עירום מתחת למים – תמונה שיוצרת מגוון של רגשות ותגובות וכל כך מזוהה עם נירוואנה.

ובכן, התינוק שמופיע על אותה עטיפה, ספנסר אלדן, כבר מזמן איננו תינוק, הוא בן 30 היום וכעת הוא תובע את להקת נירוואנה בטענה כי התמונה שלו מהווה פורנוגרפיית ילדים וניצול מיני של תינוק. אלדן טוען כי תמונתו שוחה בתור תינוק בבריכה שצולמה על ידי הצלם קירק וודל ומופיעה על עטיפת הדיסק Nevermind טוען כי מן הסתם לא יכול היה לתת את הסכמתו לשימוש בתמונתו שהוא טוען כי היא פורנוגרפיה חמורה ואסורה.

 

יושב וחושב: "לעזאזל, כולם ראו את בולבול התינוק הקטן שלי"

כתב התביעה הוגש נגד הצלם וודל, כל חברי להקת נירוואנה כולל העיזבון של מנהיג הלהקה והסולן קורט קוביין וכן את אלמנתו קורטני לאב. עוד שמות רבים מופיעים בכתב התביעה, ביניהם  רוברט פישר, המנהל האמנותי (ארט דירקטור) של נירוואנה, המפיק גאי אוסירי שמנהל את עזבונו של קוביין במשותף עם קורטני לאב וגם את חברת התקלטים ועוד חברות שמעורבות בעיצוב והפצה של התקליט, כולל חברות וורנר רקורדס, UMG וחברת ההקלטות דייויד גפן.

אלדן תובע 150 אלף דולר מכל נאשם שהוזכר בכתב התביעה ועוד סכום כסף גדול נוסף על נזקים שהוא מצפה מבית המשפט לפסוק עליהם במסגרת ענישת הנאשמים. התביעה גורסת כי "נירוואנה ניצלה מסחרית ומינית את אלדן כשהיה בן ארבעה חודשים בלבד". עוד מתוך כתב האישום: "פישר יצר תמונה שהתמקדה באיברי המין של ספנסר כדי להגביר את האופי המזעזע והמגונה של התמונה. הזהות האמיתי של ספנסר ושמו החוקי קשורים לעד לניצול המיני והמסחרי שהוא חווה כקטין, שהופך ברחבי העולם מאז הימים שהיה תינוק ועד ליום הנוכחי".

עבור ספנסר אלדן עטיפת התקליט האיקונית היוותה מקור לרגשות מעורבים – מצד אחד גאווה שחש בתקופות מסוימות בחייו לצד זעם וכעס שהתפרצו במקביל. כך למשל בעבר אלדן עשה שחזור לאותה תמונה מפורסמת בתור אדם מבוגר (עם בגד ים, בכל זאת), כאשר בתמונות על חזהו מופיע הכיתוב Nevermind, שמו של התקליט.

מצד שני בשנת 2016, בעודו בן 25, אלדן זכה לכתבת פרופיל במגזין 'טיים' ובה הביע את תסכולו מהעובדה כי לא ראה שום כסף משימוש בדמות שלו על העטיפה. כבר אז אמר אלדן כי הוא ניסה לפתוח בהליכים משפטיים נגד חברות ההקלטות גפן רקורדס כדי לזכות בפיצוי כספי אולם ניסיונו היה לא מוצלח. בזמנו אמר אלדן לטיים:

"כל מי שמעורב בדיסק הזה עשה ארגזים של כסף. אני מרגיש כאילו נותרתי מאחור. אני גר בבית אימי ונוסע בהונדה סיביק". הוא הוסיף כי "זה קשה לא להתעצבן כשאתה שומע על סכומי הכסף שהיו מעורבים בעשיית הדיסק. אני הולך למשחק בייסבול וחושב על כך: 'בנאדם, כולם במשחק הבייסבול הזה כנראה ראו את בולבול התינוק הקטן שלי' ואני מרגיש כאילו חלק מזכויות האדם שלי נשללו ממני". בכל מקרה, כעבור חמש שנים נדמה שאלדן בכל זאת מצא דרך משפטית אחרת, ואולי הפעם ניסיונו יצליח.

 

המעורבות של קורט קוביין

לא ידוע מה מקור פרנסתו של אלדן, אבל ב-2016 בזמן שמגזין טיים פירסם את כתבת הפרופיל עליו, הוא גר בבית אימו בלוס אנג'לס והתמקד ב"עשיית אמנות וגידול עגבניות" ואחד המנטורים שלו היה אמן רחוב בשם שפארד פיירי.

הצלם קירק וודל היה חבר של אביו של ספנסר, ריק אלדן, ושאל את האב אם אפשר לצלם את התינוק תמורת 200 דולר. ריק הסכים להצעה והתמונה צולמה בפאסאדינה, לוס אנג'לס. "היתה לנו שם מסיבת בריכה גדולה ולאף אחד לא היה מושג מה באמת מתרחש שם", אמר ריק אלדן בראיון ב-2008. בתביעה של ספנסר אלדן נטען כי אביו ריק מעולם לא נתן אישור פורמאלי ללהקה להשתמש בבנו על העטיפה. "לא ספנסר ולא שומריו החוקיים חתמו מעולם על כתב אישור לשימוש בתמונות של ספנסר, ובטח לא תמונה שלו בגוון פורנוגרפי מסחרי".

 

ומה עם קורט קוביין? גם חלקו לא נחסך מהתביעה. קוביין רצה תחילה שעל עטיפת האלבום בכלל יופיטע צילום של לידה שמרחשת בבריכה ברגע האמת., אבל זה נחשב לגרפי ובוטה מדי. במקור, האלבום היה אמור להימכר עם מדבקה שמכסה את איבר מינו של אלדן, אלא שקוביין טען כי "אם אתה חש פגוע ונעלב מזה, אתה חייב להיות פדופיל בארון". לפי התביעה קוביין היה זה שבחר את התמונה הספציפית שמופיעה על אלבום העטיפה מבין 50 תמונות שצולמו.

בתביעה נכתב: "קוביין בחר בתמונה המתארת את ספנסר – כמו עובד מין – מנסה לתפוס שטר דולר שמחובר לקרס-פיתיון של חקה, כאשר גופו עירום והפין שלו מוצג במפורש". עוד נכתב כי קוביין ונירוואנה "רצו תמונות של תינוקות עירומים" לעטיפת האלבום וכי "קוביין הוסיף את הקרס במיוחד כדי להפוך את התמונה למאיימת יותר".

כעת נותר לראות מה יפסוק בית המשפט והאם הטענות של אלדן יחזיקו מעמד בהיכלי הצדק.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות