הרוש לא באמת הביא הוכחות לכך שבת"א פועלים אקטיבית לעידוד ההגירה, והעדות היחידה מבחינתו היתה כמות הדירות המפוצלות שעלתה משמעותית בלוד. "הם אומרים להם שבלוד יוכלו לגור כמה וכמה בדירה ויש גם רכבת לתל אביב, פתאום אנחנו רואים תופעה שכל בן אדם שני מפצל דירה".

עדויות נוספת, גם הן נסיבתיות יש לומר, הן מספר שיחות טלפון שהתקבלו במחלקת החינוך של עיריית לוד מצד עובדי עיריית ת"א (מנהלת סלע, המטפלת במהגרים), שבהן נשאלו מדוע הם לא רושמים את ילדי האריתראים לגנים ולבתי הספר בלוד. "הם לא רק שולחים אותנו אלינו", קבע סגן ראש העיר, "הם גם דואגים שיירשמו אצלנו במסגרות".

בעיריית לוד טוענים כי עיריית @TelAviv פועלת לעודד משפחות אריתראיות לעבור ללוד. לדברי סגן ראש העיר בלוד, עיריית ת"א מפעילה אנשים בשכר שאחראים על "עידוד הגירה ללוד" ואף מוודאים שילדי המהגרים נרשמים למערכות הלימוד בלוד. עיריית ת"א: "טענה מבישה". פרסמנו ב- @Shvi_e pic.twitter.com/6wMJzNFD8n

— ישי פרידמן (@IshayFridman) August 5, 2021

בחודש שעבר התקיים דיון על הנושא בעיריית לוד, שעוד נמצאת בהתאוששות מהמהומות הקשות שפקדו אותה בזמן מבצע שומר חומות. היחסים בעיר עוד עדינים, ומבחינה תקציבית, כך טוענים שם, אין להם שום יכולת להתמודד עם ההגירה של המהגרים לעיר.

"גם כל יש לנו מלא צרות", סיכם הרוש את המניפסט הספק תחקירי ספק גזעני ל"שביעי", "אז לקחת את המעט שיש לנו ולהשקיע בילדי האריתראים, זה לא נראה לי הגיוני".

בעיריית תל אביב, הכחישו כמובן מכל וכל את הדברים שייחס להם הרוש. "אנחנו דוחים בתוקף את הטענה המבישה הזאת", נכתב בתגובה שנשלחה ל"שביעי", "עיריית ת"א אינה עסוקה ובוודאי שאינה מעסיקה עובדים אשר מעודדים אוכלוסיות לעזוב את העיר, קל וחומר שלא לערים אחרות".

לגבי הטענה כי עובדי עירייה התקשרו לדאוג לרישומם של המהגרים למסגרות חינוכיות, הוסיפו בעיריית ת"א כי "לאור קושי במענה שקיבלו משפחות מבקשי מקלט מעיריית לוד ומשלא חלה התקדמות, הם פנו למרכז מסיל"ה בעיריית תל אביב-יפו שיסייע להם. עובדי המרכז ניסו ליצור קשר עם עיריית לוד, ומשלא חלה התקדמות הפנה המרכז את המשפחות לעו"ד חיצוני, שאינו קשור לעיריית תל אביב".