פלילי

עבריין אחד בשבוע: עמיר מולנר – האיש שכולם רעדו ממנו

עמיר מולנר עמיר מולנר בביהמ"ש. מביך שם את המשטרה

מדינת ישראל קיימת רק 73 שנים. למרות זאת, במהלך ההיסטוריה שלה ידענו עברייני צמרת רבים וגדולים. היו כאלה שעשו מיליארדרים, היו כאלו שהחזיקו צבאות מפלצתיים והיו כאלה שהיו מחוברים לזרועות השלטון, אבל בודדים היו אלה שמספיק אזכור שמם כדי לגרום לשקט בחדר.

אחד מאלה הוא עמיר מולנר, שבתקופת השיא שלו אף אחד לא רצה להתעסק איתו. הידע המקצועי שצבר בתור לוחם, האסטרטגיה הקרה והשקטה וחיסולי החשבונות שמעולם לא הצליחו לשייך אליו, הפכו את בוגר כנופיית רמת עמידר לאיש הכי מפחיד בעולם התחתון של ישראל בעשור הראשון של המילניום.

הלוחם של כנופיית רמת עמידר

עמיר מולנר נולד ב-1972 ברמת גן. לאבא, שהיה קצין משטרה שעלה בנעוריו מהונגריה ולאימא שהייתה מזכירה בבית ספר. יודעי דבר מספרים שמולנר היה ילד מנומס ומופנם. את דרכו בעולם הפשע הוא החל בגיל 16, אז הצטרף לכנופיית רמת עמידר שבראשה עמדו האחים הררי שבאותה תקופה שלטו בשוק הכבלים הפיראטיים.

בגיל 18, כשהגיע זמנו, התגייס מולנר לצה"ל ושובץ בתור טבח ביחידה עורפית. מולנר לא היה מרוצה מהתפקיד ולאחר חצי שנה הצליח להגיע ליחידת גולני, שם שימש גם כמפקד. מולנר משתחרר מהצבא עם ידע רב בלוחמה, נשק ואמצעי חבלה בדיוק בזמן תחילת המלחמה הגדולה בין כנופיית רמת עמידר לכנופיית פרדס כץ.

עוד כתבות בפרויקט:

בינואר 1998 הרב שמעון חדיף, בכיר בכנופיית פרדס כץ, נהרג על ידי מטען חבלה שהוטמן במשענת מושב הנהג ברכבו. בשל מורכבות החיסול, שנחשב עד היום לאחד המתוחכמים בהיסטוריית המדינה, נחשד מולנר בעל הידע הרב באמצעי חבלה אך שוחרר בשל מחסור בראיות כנגדו.

מאוחר יותר, הצליחה המשטרה לגייס את העבריין ניסים ימין כעד מדינה. בתגובה, עזב עמיר מולנר את ישראל ונסע לדרום אפריקה, לאחר מכן בילה גם זמן במקסיקו. במהלך שהייתו של מולנר בחו״ל ממשיכים גורמים מטעמו לנסות ולחסל את האיום שעומד בפניו, הלוא הוא ניסים ימין. באחד מניסיונות ההתנקשות בעד המדינה התפוצצה מכונית תופת וימין נשאר מרותק לכיסא גלגלים. בשנת 2004 נורה ימין למוות בסלון ביתו לעיני אשתו וילדיו.

הריב עם אלפרון, הדקירה והחיסול

לאחר שהוסר האיום חזר מולנר לישראל, והקים ארגון פשיעה חדש. כנראה בגלל היכולות הגבוהות, הוא כמעט ולא עולה על הרדאר הציבורי, למעט אירועים בודדים. כמו למשל זה מ-2006, שרק במקרה נתפס במצלמות הביטחון שבאזור. באירוע נצפה עמיר מולנר כשהוא מקיים פגישה עם יעקב אלפרון שבמהלכה הכה אותו. דרור אלפרון, בנו של יעקב, שצפה במתרחש מבחוץ, נראה נכנס להגנתו של אביו ודוקר את מולנר בפנים בעזרת סכין יפני, והשלושה נמלטים מהמקום.

בעקבות המאורע התאשפז מולנר בבית החולים. שנתיים לאחר אותה תקרית נהרג יעקב אלפרון בפיצוץ מטען חבלה אשר הוטמן במכוניתו. גם בחיסול הזה נחשד מולנר, ששהה בזמן האירוע בארצות הברית, אך כמובן שלא נעצר בשל היעדר ראיות.

אחרי החיסול של אלפרון, החליטה משטרת ישראל להרחיק את מולנר, ואם לא מצליחים להרשיע אותו בדברים גדולים אז מסתפקים בקטנים. ב-2008 הם גם הצליחו. עמיר מולנר נשלח למאסר של 32 חודשים לאחר שתועד מוציא נשק מסליק במצלמת אבטחה. לאחר שחרורו ב-2011 עזב מולנר את הארץ וחזר אליה ב-2015.

חזר בתשובה, מביך את המשטרה

מאז, מולנר מנסה לשמור על פרופיל נמוך ונלחם במה שהוא מכנה מעצרי שווא של משטרת ישראל. במהלך מאבקיו הצליח להביך את המשטרה לא פעם כשזוכה משלל עבירות ואף הצליח לקבל מהם פיצויים. בשנים האחרונות עבר מולנר תהליך חזרה בתשובה ושינה את שמו לאברהם בהמלצת רבנים. לאחרונה עתר מולנר לבג״ץ כנגד משטרת ישראל בטענה שהם יורדים לחייו, לא מאפשרים לו לעבוד באופן חוקי ובכך כופים עליו את עולם הפשע.

הכתב הפלילי בוקי נאה על עתירתו של עמיר מולנר

כמעט כל העימותים של עמיר מולנר עם המשטרה הסתיימו בניצחונו, בבית המשפט. לאחרונה הוא עתר נגדם לאחר שהמשטרה ביקשרה מעיריית באר יעקב שלא לאפשר לחברה שלו לפתוח שני דוכנים בשוק הירקות הסיטונאי בצריפין. בעתירה לבית המשפט העליון קבל מולנר כי המשטרה מתעמרת בו ומונעת ממנו לעבוד בצורה חוקית וכי הבקשה שלה מהעירייה לא לאפשר לו לפתוח דוכן אינה חוקית. אם לשפוט לפי איך שנגמרו המפגשים האחרונים של מולנר והמשטרה בבית המשפט, יש הרגשה שגם הפעם יחזרו השוטרים לתחנה עם הזנב בין הרגליים.

כן, זהו עמיר מולנר. ממש לא הטייפ קאסט של עבריין הטיפוסי. מעבר לחזותו האשכנזית והעיניים התכולות ששונות מאוד מהנוף, על פי כל העדויות הוא אחד שתמיד פעל מהראש ולא מהבטן. אם להאמין לכל החשדות נגדו, אזי מדובר בפושע חכם, יצירתי, מלא תושייה ובעל קסם אישי שעובד לטובתו בכל הגזרות. מישהו שמלבד כמה שנים בחזית ותחת סיכון אדיר, הצליח לעבור את הנהר הגועש לצד השני בחיי וגם מבלי מאסר ממושך.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות