עולם

רואים את הכסף, שוכחים מהגרעין האיראני

דגל איראן דגל איראן ליד סוכנות הגרעין הבינלאומית

הלחץ הבינלאומי בעד חזרה להסכם הגרעין עם איראן הולך וגובר. ממשל ביידן הודה כי כוונתו לשוב להסכם הגרעין אבל מי שדוחף חזק מאחורי הקלעים למהר לרוץ לעבר עיסקה הם המנהיגים האירופים. אירופה אף עסוקה בחנופה למשטר האייאתולות מתוך רצון וכוונה של האירופים לאפשר השקעות חברות אירופיות גדולות באיראן שצפויות להיות משתלמות מאוד עם הסרת הסנקציות  שיאפשרו לכלכלה לצמוח ולהניב רווחים יפים. מדובר על חברות אנרגיה ותאגידים גדולים מאירופה שלוחצים מאחורי הקלעים את הפוליטיקאים הבכירים באיחוד האירופי.

גם אם מתעלמים מהלחצים של בעלי ההון, החישובים של המנהיגים האירופים הם חישובים כלכליים וגאופוליטיים גרידא. ונעשים תוך התעלמות הן מהתוקפנות האיראנית שממשיכה לממן ארגוני טרור וסכסוכים במזרח התיכון תוך שהיא מגבירה צעדים בדרך לנשק גרעיני והן מהמשטר המדכא והרצחני שרק הוליד נשיא חדש וקיצוני אבראהים ראיסי, שהתפרסם בשנות ה-80 כמוציא להורג של אלפי מתנגדי שלטון. כן, כשהאירופים חושבים על כסף ואינטרסים עסקיים, נוח להם להעלים עין מ"התנועה לדמוקרטיה באיראן" ומהפגנות של פעילי האופוזיציה שסובלים מדיכוי ורדיפה.

הצביעות של 'אבירי זכויות האדם' של האיחוד האירופי זועקת לשמיים. בהוראת בכירים איראנים, האיחוד האירופי דיכא הפגנות של פעילי אופוזיציה דמוקרטים איראניים וגורמים באיחוד האירופי מעודדים לאחרונה טיסות לאיראן ואף הזמינו את נציגי הרפובליקה האיסלאמית לדבר לפני הפרלמנט האירופי.

במהלך הרדיפה המתרפסת של האיחוד האירופי אחרי חזרה להסכם הגרעין, האיחוד האירופי החליט להתעלם מההפרות החמורות של זכויות האדם שמבצע המשטר באיראן ומאמצי ההתרחבות האזורית של איראן, תמיכתה בטרור ופיתוח יכולות צבאיות קונבנציונליות ולא קונביונצליות כמו טילים באליסטיים ארוכי טווח. מדינות אירופה גם לא עשו דבר אל מול רציחת 10 מתנגדי שלטון איראניים על אדמת אירופה בידי גורמים מטעם איראן. למה לפעול כשדברים שכאלה לא מביאים ללחץ ציבורי?

ובכן, האירופים בחרו להתמקד רק בנושא הגרעין במסגרת המו"מ, ואפילו בסוגיה המהותית הזו ספק עד כמה הם מתכוונים בכלל לעמוד מול שאיפות איראן כשכל מה שמעניין אותם זה כבר לקצור את הפירות וליהנות מתגמול על כספי ההשקעה הרבים המיועדים לרפובליקה השיעית שמונה 83 בני אדם.

ואלה שמות המתפרסות הראשית:

באתר DISPATCH מנתחים עלירזה נאדר ובנימין ויינטל כיצד מאז תחילת המילניום, האיחוד האירופי וחברותיו, בעיקר צרפת, גרמניה ובריטניה, ביססו את המדיניות ויחסי הגומלין שלהם כלפי איראן על בסיס הסכם הגרעין איתה. כבר ב-2003 שר החוץ הגרמני יושקה פישר דחף להסכם צר שנכנע לתכתיבי האסטרטגיה האיראנית והיו בו הרבה יותר תמריצים (גזרים) מאיומים (מקלות).

על ההתרפסות של שווייץ כבר נכתב כאן באתר זצ, אבל השווייצרים בכלל לא לבד והם לא ראויים לביקורת רבה יותר ממדינות אחרות, דוגמה הבאות:

אוסטריה. נשיא אוסטריה אלכסנדר ון דר בלן בירך בשבוע שעבר את נשיא איראן החדש ראיסי שקיבלת את ברכת משרד החוץ האוסטרי.  מאחורי הקלעים ידוע כי ענקית האנרגיה האוסטרית OMV דוחפת לפתוח בהסכמי סחר עם איראן.  למרת ששני אנשים עם זעות אוסטרית-איראנית נחשפו על ידי איראן, שגריר אוסטריה לאיראן בכלל עסוק בעידוד טיסות לטהראן כשממשלתו לא עושה דבר כדי לשחרר את החטופים.

גרמניה. נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר שלח ב-2019 מברק עם ברכות לנשיא איראן חסן רוחאני בשם העם הגרמני על ייסוד המדינה. שר החוץ הגרמני הייקו מאס מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, שלח לאורך השנים דיפלומטים בכירים לשגרירות טהראן כדי לציין את חגיגות המהפכה האיסלאמית ב-1979. ביקורת ציבורית נמתחה על מאס בעקבות הדברים של ביתו של ג'משיד שארמאד, אזרח גרמני שנחטף באיחוד האמירויות על ידי סוכנים איראניים ועומד בפני עונש מוות על עבירה שלא ביצע.

צרפת. נשיא צרפת עמנואל מקרון עומל בשנים האחרונות על ניסיון לפייס ולגשר בין ארה"ב לאיראן, כשגם על מקרון ומנהיגי צרפת יש לחץ כלכלי רב מחברות אנרגיה צרפתיות ותעשיות נוספות שמעוניינות להשקיע באיראן.

וכך כולם בעולם הדיפלומטי סבורים כי זה רק עניין של זמן עד להסכם גרעין עם איראן שיעצים את הרפובליקה האיסלאמית שרק הלכה והקצינה לאחרונה. שיהיה לנו בהצלחה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות