הקשר הראשון בין ניקול דניאל למאור צור קרה בלילה, שבו התקשרה אליו בקול רועד והציגה את עצמה. השיחה הזו הייתה תפנית משמעותית לא רק בתיק, אלא גם בהתייחסות של כתבי פלילים למקרי התעללות בפעוטות.
"זהו תיק הדגל של מערכת המשפט בכל מה שקשור לנושא ההתעללויות בילדים בפעוטונים". כך פתח מאור אמש את האייטם במסגרת הפודקאסט השבועי שלו עם ברהנו טגניה. "עד לפני שנתיים וחצי, עד לפרשת כרמל מעודה, המודעות הייתה אפסית. היינו שומעים על מטפלות מתעללות, אבל לא הבנו מה זה המושג הזה, במיוחד כתבי פלילים כמונו שחיים את עולם העבריינים, החיסולים. אמרנו – מה זה הדבר הזה? מי ילך לבית משפט ויעסוק במטפלת שמתעללת בילדים? לא הבנו את זה, וגם אני לא. עד שקיבלתי יום אחד טלפון מניקול. אני זוכר מילה אחרי מילה כל מה שהיא אמרה לי. היא אמרה בקול שבור 'שלום מאור, קוראים לי ניקול, והילדים שלנו עברו התעללות בגן. הגננת כרמל מעודה הרביצה להם, ריסקה אותם'. ביקשתי ממנה את השם של הגננת ועשיתי חיפוש באינסטגרם, ומה אני רואה? בחורה צעירה בת 25, עם תואר בחינוך, מצטלמת, מחייכת, כמו כל בחורה אחרת. יש לה תמונות עם ילדים, בגן, ופתאום אתה מבין מה שאחרי זה כל המדינה הבינה – שלנו ההורים אין שום יכולת לדעת מה מסתתר מאחורי החיוך של הגננת. מה קורה כשהדלת בגן נסגרת. וזה למה התיק הזה כל כך משמעותי".
ניקול הצטרפה לדבריו של צור וסיפרה על המתח הגדול שהיא ובעלה חווים לקראת החלטת בית המשפט: "אנחנו כל רגע זורקים מספרים, מנסים לנחש כמה שנים יגזרו עליה, והמסקנה בסוף היא אחת, בעלי סיכם את זה הכי טוב – העונש לא ישמח אותנו, ישמח אותנו להחזיר את הגלגל אחורה. זה לא ישנה את מה שהילדים שלנו כבר עברו".
לשאלה של ברהנו על מצבם של הילדים היום, ענתה: "שאלה מורכבת. לפעמים הכל מקסים ולפעמים זה שם. זה הרבה שם. זה מתבטא בעיקר בהתקפי זעם, חרדות. יכול להיות שגם אם הם היו ילדים רגילים שלא היו אצל כרמל מעודה זה היה קורה, אבל איך אני יכולה לדעת?".
צור, שעבר עם ניקול את כל התהליך מתחילת המשפט, רצה לדעת האם היא סובלת מרגשות אשם. לכך השיבה: "בטח… בטח. אתה יודע מאור, בכל בוקר אני או בעלי שמנו את הילדים שם. אני בחרתי את הגן הזה. בימים האחרונים אני עוברת על תמונות וסרטונים שקיבלתי מכרמל ואני כועסת על עצמי כי פתאום אני רואה סימני אזהרה במקומות שנראו לי תמימים לחלוטין קודם. פתאום הדברים האלה נראים אחרת לגמרי ואני אומרת לעצמי למה לא ראיתי את סימני האזהרה האלה אז? למה לא שמתי לב שכל סרטון מכיל רק את תומר או רק את גיא (שני ילדיה שהיו בגן של מעודה) ואף פעם לא את האווירה בגן? איך לא שמתי לב שאני מקבלת תמונה של עומר מצייר אבל מאחוריו יש ילד יושב, שלא יושב ליד עומר שלי, הוא מאחור" היא נזכרת.
לשאלה כיצד מלכתחילה הגיעו דווקא לגן של מעודה, ניקול סיפרה: "סקר. היא הייתה הרביעית והאחרונה שראיתי – הוקסמתי ממנה. כולם מדברים על הגיל הצעיר שלה, אבל אני ראיתי את זה בתור יתרון מטורף. בחורה בת 25 פותחת גן, היא עושה מה שהיא רוצה. היא לא בת 60 שתקועה במקצוע וכבר לא יכולה לעבור למשהו אחר, היא בת 25 ויכולה לעשות מה שבא לה וזה מה שהיא בחרה לעשות" נזכרת. "וכשהיא דיברה על ילדים בפגישה הראשונה שלנו איתה היה בכרמל קסם, היה בה אור. זה משך אותי אליה. אני זוכרת שחזרתי אחר כך הביתה ואמרתי לבעלי 'יש עוד כמה גנים אבל עזוב אותם, אני רוצה רק אליה'. כשבאנו שוב פעם, הפעם עם בעלי, הוא בא בתדמית של הקשוח, זה ששואל את השאלות הקשות, והוא שאל אותה – 'מה יקרה אם תתקלי באלימות בגן שלך?'. כרמל ענתה ממש בעדינות וברוגע 'אני עבדתי כסייעת בגנים אחרים, הסיבה שפתחתי את הגן הזה כי אני רוצה שאצלי יהיה אחרת'. ואמרתי לעצמי – וואו, תשובה יותר טובה מזו לא יכולתי לשמוע".
ניקול התייחסה גם לתחושת הבגידה הקשה שעמה נאלצת להתמודד מאז התפוצצות הפרשה: "הבגידה פה היא כפולה ומכופלת כי היא לא רק פגעה בילדים שלי – היא פגעה באמון שלי. בדיונים היא תמיד מכסה את הראש, או המסכות שעושות לא ממש חסד. היא נורא מנסה להסתיר את עצמה מפנינו, ואני אומרת לעצמי – במשך שנתיים שהילדים שלי היו שם, היא יכלה יפה מאוד לעשות את מה שהיא עשתה בבוקר ואז בצהריים לשבת איתי לקפה ולספר לי על ההוא שהיא פגשה בבוקר, על הדייט שהיה לה אתמול". ברהנו הוסיף לדבריה: "כאילו היא הייתה חברה שלך". ניקול התפרצה: "היינו חברות, לא כאילו! ועכשיו את מסתירה את הפנים שלך? איפה היית אז כשקראת לי אחות, כשכתבת לי מיליון הודעות אהבה של כמה שיחות איתי עושות לך טוב, של כמה את אוהבת אותי ומעריכה"
לבסוף ניסה מאור להבין מה גורם לאדם לפגוע בחסרי ישע. על כך השיבה ניקול: "אני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני מכירה את הילדים שלי, הם כאלה ילדים טובים. לפעמים אני רואה סיטואציות, גם ברגעי טירוף, ואומרת לעצמי – הם כאלה ילדים טובים. מתי היה לה את הצורך הזה (להכות אותם)? עומר שלי היה ממש שק חבטות שלה, שק אגרוף. אני חושבת שהיא הייתה צריכה להרגיש שליטה. לדעתי בתור ילדה היא הייתה נשלטת והיא הרגישה צורך לשלוט, ובמי היא תשלוט אם לא בילדים קטנים חסרי ישע?"
בקרוב ייצא לאור סרט תיעודי עם ניקול דניאל על פרשת כרמל מעודה. להלן קטע מהסרט:
