במהלך 73 שנות המדינה נערכו בה מאות אלפי הפגנות. קטנות, בינוניות וגם גדולות וענקיות. כמעט בכל יום עומדים אנשים ומוחים על עוולות כאלה ואחרות. לפעמים בצדק ולפעמים לא, אך העובדה שהסכימו לצאת מהבית להכין שלט ולצעוק ברחוב, אומרת משהו על רמת המחויבות שלהם לרעיון, הזוי ככל שיהיה. מפגיני בלפור לא עזבו את הצמתים ואת הכיכר ליד בית רה"מ בירושלים במשך למעלה משנה עד שהביאו ליציאתו משם בימים האחרונים, ועכשו כצפוי הכערה היתה אמורה להתהפך. הצד השמאלי ינוח אחרי שגירש את שורש כל הרע בעיניו ואילו הצד הימני יתחיל להפגין ולמחות נגד דברים שלא נראים לו.
אלא שהממשלה בקושי קמה והביביסטים כבר על הרגליים. עוד אין ממש על מה להפגין אז ממציאים סיבות. ביום ראשון השבוע, בצומת על דרך נמיר בתל אביב, כנראה נשבר עוד שיא בתחום ההפגנות. הפעם בנושא אמונה ברעיון מופרך והזוי. חבורה קטנה של אנשים, המוכרים כולם כביביסטים מוצהרים ומקריאי דפי מסרים מהוקצעים, הגיעו אל מול ביתו של שר המשפטים, גדעון סער, כדי לבקש ממנו – תקשיבו טוב – להסביר מדוע החליט להתפטר מהכנסת ב-2014. כן, לפני שבע שנים פרש סער מהכנסת כך סתם. למה? זה לא באמת משנה, אלא שאת החבורה הזאת, שבמשך שנים צעקה "אין כלום כי לא היה כלום", שום עובדה לא תזיז מהדעה הלא מבוססת אך המגובשת עד מאוד.
תחילתו של הסיפור היתה נראית כמו קמפיין מתוזמר היטב מהבית של אתם יודעים מי, ועקבנו אחריו באתר כסית מקבוצת אימפקט. במשך יומיים הצליחו מובילי הקמפיין להחזיק אותו חזק מאוד בטוויטר כשנדמה שמאחורי הרעיון מתחילים להיאסף אנשים. לייקים, שיתופים ודיונים כאלה ואחרים, מלאי דיבה ושמועות, הסתובבו ללא הפסקה והפכו את ההאשטג המדובר לחזק מאוד ברשת החברתית.
בשלב מסוים יצאה הודעה על כך שתיערך הפגנה כדי לדרוש משר המשפטים תשובות. אז כבר לא יכולנו להתאפק ויצאנו לבדוק מי הם האנשים שמסכימים לצאת לשטח בפנים חשופות ולדרוש את התשובות על שאלה שגם הם לא יודעים למה הם שואלים אותה.
יום ראשון, 19:30, הגענו אל האירוע. התמונה בשטח היתה אחרת: את השיח בטוויטר אולי הצליחו לייצר אבל להפגנה עצמה הגיעו שמונה אנשים בלבד. אפילו לא מניין.
ומה היה להם להגיד? בעיקר הכפשות לא מבוססות, אגדות אורבניות וסיפורי אלף לילה, כאלה שלא היו מביישים את מי ששלח אותם.
