מיקרוסקופ
במאבק לשוויון הזדמנויות, באקדמיה ובכלל, נאלצות נשים להתמודד עם חסמים רבים. חלקם בולטים ומובהקים וחלקם נחבאים בפרטים הקטנים. אלה לעיתים נסתרים מן העין, אך השפעתם המצטברת רבת משקל.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה מראה כי מאמרים בכתבי-עת רפואיים שנכתבים על ידי נשים, מצוטטים פחות – במחקרים אחרים, במאמרים ובכתבים אקדמיים – מאלה שנכתבים על ידי גברים . לכאורה פרט קטן וטכני, אך בהתחשב בעובדה שציטוטים ממאמרים מהווים מדד שמוסדות עושים בו שימוש תכוף כדי להעריך את איכותו של מחקר, לקיומה של הטיה כזו יש השלכות משמעותיות על הקריירות של נשים בעולם הרפואה.
דוגמה לכך ניתן לראות בשיעור הנשים בדרגת פרופסור מן המניין, בבתי ספר לרפואה בארצות-הברית, שלא גדל מאז 1980 ונותר נמוך משיעורם של הגברים. מחקרים בהובלת נשים כחוקרות ראשיות או בכירות עלו במספרם, אבל יחסם לעומת מחקרים שהובילו גברים נותר נמוך באופן משמעותי. וכך נשים זוכות לפחות הכרה בתרומתן בשדות הרפואה השונים בהשוואה לגברים.
המחקר החדש שפורסם במגזין JAMA Network Open מנתח לעומק את הנתונים ומתייחס לציטטות ומובאות ממחקרים. הצוות ניתח 5,554 מאמרים שפורסמו במגזינים רפואיים אקדמיים מובילים שהתמקדו ברפואה פנימית בשנים 2015-2018. נשים היו מחברות ראשיות ב-35.6% מהמאמרים שפורסמו ומחברות בכירות ב-25.8% מתוכם. כאשר נשים היו גם כותבות בכירות וגם ראשיות של מאמר, נמדדה למאמריהן הכמות החציונית הנמוכה ביותר של ציטוטים, 33 מובאות בלבד. מאמרים בהן נשים היו כותבות מובילות זכו ל-36 מובאות ומאמרים עם אישה ככותבת בכירה זכו ל-37 מובאות.
המאמרים שצוטטו הכי הרבה היו אלה בהם הכותבים המובילים והבכירים היו שניהם גברים וצברו בממוצע 59 מובאות. מאמרים עם גבר ככותב ראשוני זכו ל-54 מובאות וכאשר הכותבים הבכירים היו גברים – 51 מובאות.
"מספר הפעמים שמאמר ביקורת-עמיתים מצוטט במחקרים אחרים, משמש באופן שגרתי כמדד להכרה אקדמית והשפעה, וכן להערכה מקצועית ולקידום מקצועי", אומרת המחברת הראשית, ד"ר פאולה שאטרג'י, פרופסורית עמיתה לרפואת פנים כללית באוניברסיטת פנסליבניה לרפואה. "נשים באקדמיה כבר מתמודדות עם חסמים לקידום הקריירה, וחוסר השוויון בכמות הציטוטים רק מרחיב את הפער ביניהן לבין מקביליהן הגברים".
צוות החוקרים הדגיש את העובדה שתוצאות המחקר עשויות אף להקטין את חומרת ההטיה, בשל ההתמקדות ברפואה פנימית, שבה באופן יחסי מספר הנשים גבוה, ביחס לתחומים קליניים אחרים. ולכן לטענתם תמונת המצב הכללית ככל הנראה אף גרועה יותר.
"הפערים בין כמות הציטוטים כתלות במגדר, הם רק דרך אחת שבה יש לבחון את אי-השוויון בעולם הרפואה האקדמית" אומרת המחברת הבכירה, ד"ר רייצ'ל ורנר, מנכ"לית מכון לאונרד דייוויס לכלכלת בריאות. "ממצאים שלנו מאירים את העובדה שהפערים נובעים בין השאר מחוסר שוויון בהכרה ובהדהוד של מחקרים. חוסר האיזון הזה לא ייפתר רק באמצעות העסקה והדרכה של יותר נשים" "עלינו לפעול גם כדי להבטיח שנשים שכבר נמצאות ברפואה אקדמית מוערכות ומקודמות באותה מידה בזכות תרומותיהן והצלחותיהן. מכתבי העת המפרסמים עבודה זו, ועד מוסדות אקדמיים המקדמים מאמרים לאחר פרסומם, על כולם להשקיע בגישור על הפער המגדרי הזה".
