משפטי

הקלות הבלתי נסבלת של הענישה בישראל: דקירה תקיפה ואיומים הובילו לעבודות שירות בלבד

אלימות ענישה מגוחכת ביחס לאופי העבירה ובהתחשב בעבר האלים של התוקפים

ביקורות רבות נשמעות מעת לעת על הענישה המקלה, חסרת ההרתעה ונעדרת השיניים במערכת החוק והמשפט בישראל. היום התקבלה לכך דוגמה טובה נוספת: נאשם שהורשע בפציעה בנסיבות מחמיאות לאחר שדקר בלי כל סיבה שני נערים, קיבל עונש של 9 חודשי עבודות שירות בלבד. חברו של הנאשם שהורשע בתקיפה ובסיוע לפציעה בנסיבות מחמירות, ספג רק חודשיים של עבודות שירות. וזאת חרף העובדה שלשניים עבר אלים כולל שימוש בסכינים בעברם.

האירוע שקרה כך היה: שני הנאשמים הגיעו בשעות הערב המאוחרות למסיבת יום הולדת שהתקיימה במועדוןן הלופט בראשון לציון. באותו הזמן הגיעו שני אחים נערים לאכול במסעדה סמוכה כאשר הם רכובים על זוג אופניים. קצת אחרי שעת חצות הנערים עלו על האופניים במטרה לרכוב חזרה לביתם כשאחד רוכב על האופניים ומרכיב את אחיו שישב על שילדת האופניים. כאשר עברו הנערים בסמוך ללופט, הבחין אחד מהם שנאשם 2 מסתכל לעברו, שאל אותו "מה הוא רוצה" והמשיך ברכיבה. בשלב זה קרא הנאשם 2 לחברו מתוך הלופט, והשניים הלכו יחדיו לכיוון הנערים כאשר נאשם 1 אחז בידו בסכין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, לאחר שהגיעו אל  המתלוננים, נגח החבר בפניו של מ' ובעט בגבו, ואילו נאשם 1 בעט בקטינים. השניים ברחו מהמקום ברכיבה על אופניהם, אולם הנאשמים דלקו אחריהם, כאשר בשלב מסוים דקר נאשם 1 את מ' בישבנו ואת ע' בכתפו. לנאשם אחד צורף כתב אישום נוסף בו צוין אירוע תקיפה ושני אירועי איומים במהלכם תקף את שכנו ואיים על שכנתו.

שופט בית משפט השלום בראשון לציון עמית מיכלס התלבט ממושכות האם לאשר את הסדר הטיעון המקל במסגרתו התביעה הסכימה שהנאשם ירצה תשעה חודשי עבודות שירות בלבד. בסופו של דבר אחרי התחבטויות רבות השופט מיכלס, אף שלא בלב שלם, אישר את הסדר הטיעון המפוקפק ונימק: "משהוצג הסדר טיעון סגור עם נאשם 1, אינני נדרש לקיום דיון מעמיק בסוגיית מתחמי הענישה. לצד האמור, אודה שהתלבטתי עד מאד אם לכבד את הסדר הטיעון שהוצג, שאינו חף מקשיים. נקודה בעייתית היא סיום הליך בעונש של עבודות שירות, להבדיל ממאסר בפועל, זאת נוכח העובדה שלאחר צירוף התיק הנוסף לא ניתן לומר שמדובר במעידה חד פעמית או בשימוש בסכין בפעם הראשונה, גם אם השימוש שנעשה בסכין באירוע המתואר בתיק המצורף נועד "רק" לצורך המחשת האיום", כתב השופט מיכלס.

בסופו של דבר השופט מיכלס אישר את הסדר הטיעון כשפסק: "כאמור לא בלי התלבטות, מצאתי לאמץ בכל זאת את הסדר הטיעון, בהינתן שילובם של מספר נימוקים: הודאתו של הנאשם ולקיחת האחריות, גילו הצעיר של הנאשם, שהיה כבן 20 וחצי ביום ביצוע העבירה בתיק המרכזי, העובדה שהנאשם היה נתון במעצר במשך כחודש וחצי ובהמשך בתנאים מגבילים, כאשר במהלך תקופת המעצר נפגע בעצמו כתוצאה ממעשה אלימות של עצור אחר וחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות, כאשר בפרק זמן זה נרתם הנאשם להליך טיפולי בחסות שירות המבחן ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות