הנאשם, דוליה, בן ה-55, הורשע על פי הודאתו, לאחר שכתב האישום נגדו תוקן במסגרת הסדר, בעבירות של רצח והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע. לפני הסדר הטיעון, הנאשם הואשם בביצוע עבירת רצח בנסיבות מחמירות. ב"כ הצדדים עתרו במשותף, במסגרת ההסדר, להטיל על הנאשם עונש של 27 שנות מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו, מאסר מותנה ולעניין הפיצוי, המאשימה תעתור, כך הוסכם, להטלת הפיצוי המקסימלי על פי חוק, כאשר טיעוני הסנגור לעניין הפיצוי יהיו פתוחים.

בין היתר ציינה התביעה, כי הצדדים הגיעו להסדר בשל "בעיה ראייתית" ושכתב האישום תוקן בהתאם לגרסה שמסר הנאשם במהלך החקירה ולפיה, הוא דקר את המנוחה את הדקירה הראשונה בבטנה, בצד שמאל, בכוונה לגרום למותה, כאשר שש הדקירות שבוצעו לאחר מכן, כמו גם החניקה, בוצעו על ידי אחר, שותפו של הנאשם, שאינו בין החיים.

הרכב השופטים מצאו לנכון לשבח את המשטרה, בכך שלא זנחה את החקירה גם בחלוף שנים רבות ופעלה ללא לאות במשך השנים לפענוח תיק זה. בחלוף השנים ובשל התקדמות טכנולוגית D.N.A מיטוכונדרי, ופעולות חקירה נוספות בהן נקטה המשטרה, בין היתר השגת D.N.A של הנאשם עצמו, היא שאיפשרה את מעצרו.

"לפנינו מקרה חמור ומזעזע, בו קיפחה המנוחה את חייה בשל תאוות הבצע של הנאשם וחברו, שגרמו למותה בנסיבות החמורות והקשות, המקרה הקשה מחייב ענישה מחמירה. אשר להסדר אליו הגיעו הצדדים ביחס לתקופת המאסר הינו עונש ראוי בנסיבות העניין, בפרט כאשר מביאים בחשבון את הקשיים הראייתיים שעמדו בבסיסו של ההסדר, כפי שעמד על כך ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניו", נכתב בגזר הדין.