נציגת סלקום טענה שהתובע דווקא כן רכש חבילה לחו"ל הכוללת גלישה והסבירה לו המכשיר גולש באופן אוטומטי גם אם הוא לא רצה ולא התכוון לגלוש. הגלישה האוטומטית התבצעה לסנכרון לשרתים, עדכון אפליקציות ועוד. הנציגה הסכימה לזכות את הלקוח בסך של 50 שקלים 'לפנים משורת הדין' בתור הטבה שירותית. התובע דרש לקבל פירוט אודות הגלישה ש"ביצע" והפירוט אכן אישר כי הוא לא גלש כלל ורק המכשיר שברשותו ביצע פעולות אוטומטיות בנפח נתונים מינימלי (עד 21 קילובייט ביום).

באתר פלאפון יש מחשבון המחשב את היקף צריכת הנתונים עבור שימושים שונים, וזו נעה בין 20 קילובייט להודעת דוא״ל (ללא נספחים), 50 קילובייט לדקה של ניווט, 500 קילובייט לדף אינטרנט בודד ו-4 מגהבייט (4,000 קילובייט) לדקה אחת של וידאו. לתובע היה ברור, כי לא ביקש שירותי גלישה בחו״ל (והוא אף סבר, כי המנוי חסום לגלישה), ביקש הוא לקבל את החוזה בעניינ.ו

סלקום, אשר מודעת לבעייתיות הרבה של חיובי הגלישה בחו״ל, ניסתה להאשים את התובע בכך שגלש בחו״ל. בין היתר, נציגתה הטיחה בתובע, כי לא תתקשר לבקש לחסום את הקו", נכתב בבקשה לאישור התובענה הייצוגית: "מהמסמכים שנשלחו ברור, כי מסמכיה של סלקום לא מבהירים ללקוח הסביר כי הוא מצורף בפועל להסדר סלקום חו״ל, ובפרט – לא מבהירים כי צירופו מהווה "הסכמה" לפתוח את המנוי שלו לגלישה בחו״ל, ולהסתכן, בכל נסיעה, בכך שמכשירו יגלוש בחו״ל וישית עליו חיובים. התובע, כמו כל לקוח סביר, הניח, כי אם לא רכש מסלקום שירותי גלישה בחו״ל, הוא אינו מצוי בסיכון לגלישה בתשלום ולאור האסדרה שנציג להלן, זו מסקנתו של כל לקוח סביר".

אזרחים רבים שצברו חוויות לא נעימות דומות מצפים לראות מה יעלה בגורלה של הבקשה לתביעה ייצוגית, ורבים מהם מחזיקים לתובע אצבעות.