מדיני

בוחרים באלימות: מה עומד מאחורי העימות הנוכחי עם הפלסטינים

מהומות בירושלים ההתפרעויות בירושלים בסוף השבוע

מי שהסתובב במרכז העיר ירושלים בסוף השבוע האחרון זכה לראות מראות מלפני עשרים שנה, מפרוץ האינתיפאדה השנייה. פרשים דוהרים לתוך כיכר ציון, שוטרים מבועתים בכל פינה, נוער להב"ה צועד וחלק ממנו צועק קריאות גזעניות, וחלק מערבים שמרביצים לחרדים.

הימים המדדמים האחרונים אמנם הסתיימו יחסית בזול – שבעה עשר עצורים, אבל הן כנראה רחוקות מלהסתיים.

הסיבות להתקלחות כפי שהן מדובררות בכלי התקשורת השונים הן חודש הרמאדן שנמצא בעיצומו, סגירת רחבת שער שכם בירושלים למתפללים מוסלמים, והתגרות מצידם של ארגון להב"ה ואוזלת יד של משטרת המחוז.

מי שביטא ביתר שאת את תחושות המגזר הערבי והסיבות למהומות הוא מוחמד מג'אדלה, ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס, (הרדיו האזורי בערבית בנצרת, ב"א). "עזה היא לא הסיפור", צייץ אתמול (מוצ"ש), "לקטוע את קול הרמקולים של המואזין בימי חודש רמדאן הקדושים, לסגור את רחבת שער שכם בפני הצעירים הירושלמים שזה מפלט הבילוי היחיד עבורם, להציב מחסומים בפני המתפללים ולעכב את התנועה הכלכלית בעיר העתיקה, כל זה מוביל רק לדבר אחד – מה שאנחנו רואים".

עם זאת, ישנה סיבה נוספת שבגללה רחובות הבירה לא שקטים – הבחירות ברשות הפלסטינית. מועד הבחירות מתוכנן ל-22 במאי ומי שאמור להצביע הם תושבי רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. בשבוע האחרון ביצעה משטרת ישראל ביצעה של חברי חמאס במזרח העיר ובגדה המערבית על מנת לפגוע בלגיטימיות של הבחירות בתוך ירושלים, שטחה הריבוני של ישראל. המעצרים מבטאים את התנגדותה של ישראל לבחירות במזרח העיר, אך יש לציין כי עמדתה הרשמית של ישראל בנושא הבחירות טרם נאמרה.

מי שכן הגיבה למעצרים שביצעה ישראל היא ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית, במכתב שנשלח מטעמה לרשויות הישראליות כתבה הוועדה כי היא מוחה על המעצרים וכי היא עתידה לערוך בחירות בגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה בהתאם לאמור בהסכמי אוסלו ובדומה לבחירות הקודמות, שבה התאפשר לתושבי מזרח העיר להצביע באמצעות סניפי הדואר.

לפי הוועדה, ברשימות הבחירות השונות ישנים כ-60 מועמדים מירושלים. ולגבי הבוחרים? הירושלמים אמורים להצביע בשישה סניפי דואר במזרח ירושלים, המחזיקים בתפוסה מרבית של עד 6,300 מצביעים. אלא שהצבעה דרך הדואר מחייבת את אישורה של ישראל, שבשליטתה נמצאים סניפי דואר.

עם זאת, לפי הוועדה  ישנם עדיין כ-150,000 בעלי זכות בחירה ירושלמים שצפויים להצביע בכל שכונות ירושלים, דבר שאינו מצריך אישור ישראלי. במקרה שההנהגה הפלסטינית לא תקבל תגובה מהרשויות הישראליות לפני תחילת תקופת הבחירות, או במסגרת זמן סביר, ועדת הבחירות המרכזית הפלשתינית המשמשת כרשות מבצעת, מוכנה לנקוט בצעדים נוספים שאותם הוועדה לא פירטה במכתב, אך ככל הנראה מדובר על הפעלת לחץ דרך האיחוד האירופאי האו"ם ומחלקת המדינה בארה"ב.

באשר לשקט ברחובות העיר, בינתיים המשטרה החלה להביא עצורים בפני בית המשפט השלום בירושלים על מנת להאריך את מעצרם ולהבין את הקשר בין המתפרעים השונים ברחובות עיר הבירה. אלא שגם במשימה זו המשטרה לא נוחלת הצלחות רבות. ביום שישי האחרון הובאו בפני השופט יהושע צימרמן מספר חשודים ולפי פרוטוקול הדיון המשטרה לא הצליחה להוכיח זיקה ישירה בינם לבין הפרות הסדר במזרח העיר.

השופט צימרמן נענה לבקשת המשטרה והאריך את מעצרם של החשודים, אך החלטתו ניתנה במשורה, במקום מעצר לחמישה ימים כפי שהמשטרה ביקשה, צימרמן האריך את המעצרים  עד לימים ראשון ושני, מה שאומר שמי שנעצר כבר שוחרר או ישוחרר בקרוב.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות