את הבקשה לייצוגית הגיש אזרח פרטי, המנהל חשבון עובר ושב בבנק הפועלים, ובמסגרתה הוא טען כי היה על הבנק לגבות בגין הפעולות שהתבצעו בחשבון את העמלות המופחתות החלות על פעולה בערוץ ישיר, להבדיל מהעמלות הגבוהות יותר החלות על פעולה באמצעות פקיד. זאת, בהתאם לנספח ה' לתעריפון הבנק, שכותרתו "הטבות לפעילות בערוצים ישירים ללקוח יחיד/עסק קטן".

מנגד, לטענת הבנק, כדין לא חויב המבקש בעמלות המופחתות, שכן אין מדובר כלל בפעולות בערוץ ישיר, שהן אך ורק פעולות אקטיביות שמבצע הלקוח, שיש בידו גם הבחירה לבצע אותה הפעולה באמצעות פקיד בנק. להבדיל מפעולות פסיביות, כדוגמת פדיון נייר ערך וקבלת מט"ח לחשבון, ש"בחירה" כאמור כלל אינה קיימת לגביהן.

השופט בורנשטין שקיבל כאמור את הבקשה והורה לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית, ציין בהחלטתו כי הבקשה לאישור תביעה כייצוגית "היא אך "הפרוזדור" שבאמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות".

לפיכך, לצורך בירור סיכויי התביעה להתקבל, נדרש המבקש להוכיח, כבר בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, כי קיימת לו עילת תביעה טובה וכי קיימת תשתית ראייתית ומשפטית מספקת המקימה סיכוי סביר להכרעה בתביעה לטובתו.

"על פניו נראה כי כלל 2 (ג) לכללי הבנקאות מיועד לחול על פעולות המתבצעות על ידי הלקוח כאשר בידו הבחירה לבצען בערוץ ישיר או באמצעות פקיד. עם זאת, עניינה של הבקשה דנן אינו בפרשנות הכלל הנ"ל, אלא בפרשנות התעריפון של הבנק, ובכלל זאת נספח ההטבות. כאמור, נספח ההטבות מתייחס באופן מפורש לפעולה של "פדיון" ניירות ערך, ולא רק לפעולות של קניה ומכירה של ניירות ערך. כמו כן, הוא מתייחס לפעולה של העברת מט"ח, וזאת הן העברת מט"ח מחשבון הבנק של הלקוח, דהיינו לפעולה אקטיבית, והן העברת מט"ח מחוץ לארץ, וכן לחשבון הבנק של אותו לקוח, ולהעברת מט"ח מבנק אחר לחשבון לקוח אחר, דהיינו, לכאורה, לפעולה פסיבית של קבלת מט"ח", כתב השופט.

לעו"ד שמובילים את התיק, עו"ד גיל רון ואהרן רבינוביץ', כבר יש הישג בתביעה ייצוגית נגד בנק. זה קרה ב-2014, כשהגיעו לפשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק לאומי, שהתחייב להחזיר 2,500 שקלים לכל בעל חשבון שחויב בהוצאות בגין הליכי גבייה בבית המשפט או בהוצאה לפועל.