ועידת ואנזה נערכה בינואר 1942. בנובמבר 1942 כבר הודיעה הסוכנות היהודית כי הנאצים מנסים להשמיד את היהודים באירופה. בין לבין החלו לטפטף עוד ועוד ידיעות על הזוועות בשטחי הכיבוש הנאציים. ידיעות שפורסמו רק בחלקן ותוך הסתייגויות, כי איך אפשר היה להאמין?
1942היתה כאמור השנה שבה החלו מעשי ההשמדה המאורגנים של הנאצים. בארץ ישראל מנה היישוב היהודי כ-431,000 אנשים, מתוכם 38,000 התנדבו לשירות בצבא הבריטי. בעיתון "דבר" שהיה העיתון הרשמי של הממסד ומקור המידע המרכזי ליהודי ארץ ישראל, ההתייחסות לרצח יהודי אירופה היתה מזערית, וכשכבר הייתה התייחסות – היא לוותה בהסתייגויות רבות.
כך, למשל, ב-16 במרץ 1942 הציג "דבר" בעמוד הראשי – אך לא ככותרת ראשית – שתי ידיעות על מצב יהודי אירופה. בידיעה הראשונה, שהייתה קצרה מאוד, נכתב על רצח רבע מיליון יהודים ונוספה "הערת המביא לדפוס" המבקש מהקוראים לקחת בערבון מוגבל את הדיווח, שבוסס על דיווחי חיילים ששבו מהחזית. ידיעה נוספת, על טבח מאה אלף אנשים באוקראינה שרובם יהודים, הסתיימה ב"הערכת מערכת" שמסתייגת מהידיעה, וטוענת כי לפי רשימות של "הכוכב האדום" מירב הקורבנות כלל לא היו יהודים.
לצורך השוואה, בעיתון היידי-אמריקני "פארווערטס", התפרסמו הידיעות האלו וגם אחרות העוסקות במצב היהודים באירופה ככותרות ראשיות וללא הסתייגות.
דוגמא נוספת אפשר למצוא בשלהי יוני 1942, אז פרסם "דבר" בתחתית השער ידיעה בת 21 מילים בלבד – "דובר של הקונגרס היהודי העולמי הכריז בניו-יורק כי לפחות כמיליון יהודים נרצחו בזמן האחרון באירופה על-ידי הנאצים, ולפחות מחציתם בפולין". הידיעה לא לוותה בשום פרשנות.
ברל כצנלסון, עורך "דבר" באותם ימים, לא באמת התבקש להסביר מעולם את יחסו של העיתון לרצח השיטתי באירופה, אך אמר בוועידת ההסתדרות דברים שנשמעים כמו סיבה לכך. "אינני יודע אם מבקשים אצלנו לשמוע דברים אלו", אמר בהתייחסו לחדשות מהעולם, "הנזדמן לכם לשבת על יד הרדיו, כשרבים מטים אוזן לשמוע ידיעות, ברגע שנגמרות הידיעות העולמיות ומתחילות להישמע הידיעות 'שלנו'? אז בא שינוי גמור בכוח ההקשבה. אינני מקטרג, אפשר אין כוח לשמוע".
במהלך השנים הופנתה ביקורת על הסיקור הלקוי של שואת יהודי אירופה בכלי התקשורת הלא – יהודיים. אבל מה עם העיתונות היהודית? במהלך רובה של שנת 1942, סוקרה בעיתון "דבר" רק אפס קציה של הזוועות שהחלו להתגולל באירופה.
רק בסוף 1942, אחרי ההצהרה של הסוכנות היהודית, החל העיתון לסקר את השואה באופן רחב יותר.
————–