נתניהו וחבר לשעבר
החל מהיום למדינת ישראל אין שר משפטים מכהן בפועל, זאת לאחר שהממשלה לא מינתה שר קבוע, במקומו של אבי ניסנקורן שהתפטר מתפקידו בסוף חודש דצמבר האחרון.
לאחר התפטרותו של ניסנקורן, בני גנץ, מילא את מקומו במשרד המשפטים אך בגלל שחוק יסוד הממשלה קובע כי כהונת שר ממלא מקום פוקעת לאחר שלושה חודשים על הממשלה למנות שר קבוע או להאריך את כהונת ממלא המקום.
בהיעדר שר משפטים מכהן הממשלה לא תוכל לקדם הצעות בתחום פעילותו של המשרד, כמו למשל להתקין תקנות הנמצאות בסמכויותיו הבלעדיות של שר המשפטים לרבות סמכויות הקשורות במאבק בנגיף הקורונה כגון תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר מטרתם להעניק סיוע לבעלי עסקים ועצמאיים שנקלעו למצב כלכלי קשה עקב התפרצות הנגיף.
בנוסף לכך, ללא שר מכהן קבוע במשרד המשפטים, מדינת ישראל לא תוכל להסגיר עבריינים או לנקוט בפעולות אחרות המצויות בסמכות השר בתחום שיתוף פעולה עם מדינות זרות באכיפת הדין הפלילי.
סמכות עיקרית נוספת שנמצאת בידו של שר המשפטים היא ראשות ועדת השרים לענייני חקיקה. שר המשפטים מרכז את הוועדה ולמעשה מנהל אותה בפועל כך שאם הממשלה תרצה לקדם חקיקה מסוימת במיוחד בתחום נושאים בוערים שצריכים מענה זריז היא לא תוכל לעשות כך ללא מינוי שר משפטים.
נתניהו לא יצטרך להיות באולם בעת עדות ישועה
בתוך כך, רה"מ נתניהו ביקש היום מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבל פטור מהתייצבות לדיוני ההוכחות שיחלו השבוע. בנימוק לבקשה כתב סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, כי בין נתניהו לבין אילן ישועה – העד הראשון שעדותו תחל להישמע השבוע – לא התקיים קשר מלבד שיחת טלפון אחת בשנת 2013 ולפיכך יש לפטור את נתניהו מהתייצבות בעת שמיעת העדויות.
מנגד, בפרקליטות הגיבו לבקשת רה"מ וכתבו לבית המשפט כי הם סבורים שבזמן שעו"ד ליאת בן-ארי תנאם את נאום הפתיחה של ההגנה על רה"מ להיות נוכח באולם. נכון, למועד כתיבת שורות אלה לא קיבלו השופטים החלטה סופית בנושא.
