שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות, ניל הנדל ויצחק עמית קבעו אתמול כי תקנות הגבלת התעופה הקובעות מכסה של 3,000 נוסעים נכנסים ביום ודורשות אישור ועדת חריגים טרם יציאה מישראל בעבור מי שאינם מחוסנים או מחלימים – אינן חוקתיות. הוחלט כי לא ניתן יהיה להאריך את תוקפן של הגבלות אלה במתכונתן הנוכחית לאחר פקיעתן ביום 20.3.2021, וניתנה התראת בטלות לפיה ככל שיוטלו בעתיד הגבלות חדשות כלשהן על הכניסה לישראל והיציאה ממנה, יש לבסס אותן על תשתית עובדתית מקיפה ועדכנית ולהבטיח כי הן עומדות כנדרש במבחנים החוקתיים.
בית המשפט ציין כי ההגבלות נקבעו מבלי שיהיו בפני הממשלה נתונים כלשהם על אודות מספר האזרחים המצויים בחו"ל והמבקשים לשוב ארצה; כי לא התקבל הסבר מדוע הועמדה מכסת הנוסעים היומית על 3,000; וכי הרושם שנוצר הוא שתחת השקעת מאמץ ומשאבים באכיפת הבידוד, שהפרתו היא העומדת במוקד החשש מפני התפשטות וריאנטים – העדיפה הממשלה להפעיל משטר של מכסות כניסה לישראל, שהוא משטר פשוט יותר לביצוע אך פגיעתו בזכויות יסוד קשה הרבה יותר. מסקנה זו מתחדדת לנוכח העובדה שמדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה הוגבלה באופן כה גורף זכותם של אזרחים להיכנס למדינתם.
מי שלא אהב בלשון המעטה את פסיקת בג"ץ הוא חיים רמון. בסדרת ציוצים בטוויטר כתב רמון:
"החלטת בג"ץ על פתיחת נתב"ג היא ביטוי נוסף לאקטיביזם חסר כל רסן של ביהמ"ש העליון. פעם נוספת שולל בג"ץ את הסמכות מהדרג הנבחר, מבלי לשאת באחריות. ברור שבמקרה שכתוצאה מההחלטה, תגרם התפרצות מחודשת של הקורונה, הממשלה תהיה זו שאחראית ולא בג"ץ".
1.החלטת בג"ץ על פתיחת נתב"ג היא ביטוי נוסף לאקטיביזם חסר כל רסן של ביהמ"ש העליון. פעם נוספת שולל בג"ץ את הסמכות מהדרג הנבחר, מבלי לשאת באחריות. ברור שבמקרה שכתוצאה מההחלטה, תגרם התפרצות מחודשת של הקורונה, הממשלה תהיה זו שאחראית ולא בג"צ. תמצית השיטה האנטי דמוקרטית הנהוגה בישראל
— חיים רמון (@ramonhaim) March 17, 2021
לדבריו של רמון הגיב לא פחות ולא יותר פרופ' לס שכתב: "לא פגענו בזכויות אזרח בחודש ינואר 2007, למרות שהתמותה העודפת הייתה גדולה בהרבה יותר, מאשר 'בינואר השחור' 2021".
לא פגענו בזכויות אזרח בחודש ינואר 2007, למרות שהתמותה העודפת היתה גדולה בהרבה יותר, מאשר "בינואר השחור" 2021. pic.twitter.com/5eMhbFmabB
— yoram lass (@LassYoram) March 18, 2021
ההשתלחות של רמון במערכת המשפט בכלל ובבג״ץ בפרט אינה מפתיעה. רמון, שהורשע בעבר בעבירת מין שאותה עשה בהיותו שר המשפטים, מרבה לבקר בשנים האחרונות את מערכת המשפט כחלק מניסיון לקרוץ לימין ולהמשיך להיות שחקן פוליטי משמעותי – אלא שהפעם נראה שהביקורת משוללת כל יסוד. בזמן שרמון מדבר על אחריות ועל סמכות הוא שוכח דבר פשוט: השמירה על זכויות אזרח מפני החלטות שרירותיות של הממשלה היא מהות המנדט של בית המשפט.
במילים מקצועיות יותר – בחינת תוקפן של תקנות היא אחד מתפקידיו המרכזיים של בית המשפט. דבריו של רמון מראים או שהוא לא קרא את פסק הדין, או שקרא אך הוא מעדיף לשכוח שבמדינה דמוקרטית כאשר מגבילים זכויות אזרח – אפשר לעשות זאת רק בהחלטה מבוססת ומנומקת.