אתמול כאמור  פורסם פסק הדין על ידי השופטת אגמון גונן מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. השאלה שבה עסק פסק הדין הוא האם אם גרושה לשתי ילדות אשר משתכרת בסכום של 4,500 שקל בחודש ושכרה דירה בצפון תל אביב עליה היא משלמת את אותו הסכום בדיוק זכאית לסיוע בתשלום שכר הדירה ממשרד השיכון בגובה של 1,170 שקל לחודש.

אם שואלים את אגמון גונן התשובה היא חד משמעית כן. פסק הדין מתחיל בציטוט מעלובי החיים של ויקטור הוגו:

"כי הרי הרבה מעשים נשגבים מתבצעים בשל מאבקים קטנים. הרבה לבבות  אמיצים, עיקשים ועלומים נלחמים בחירוף נפש, באפלוליות, נגד פלישתם הרת-הגורל של הצרכים והחרפות….. החיים, המצוקה, הבידוד, העוני הינם שדות-קרב הניחנים בגיבורים משלהם; גיבורים אלמונים, אך לעיתים דגולים יותר ממצביאים  מהוללים."

ולעותרת, אינגה אורן, קוראת אגמון גונן גיבורה "שויקטור הוגו מדבר עליהם בספרו", לפי פסק הדין.

ומדוע השאלה הזאת הגיע בכלל לבית המשפט? בגלל שמשרד השיכון שכר חוקר פרטי כדי לבדוק כיצד מי שמבקשת סיוע בשכר הדירה, מתגוררת בצפון תל אביב. החוקר, לפי עמדת משרד השיכון גילה כי אורן "מרוויחה" בסה"כ כל חודש סכום של 11,081 שקלים, 1500 שקלים יותר מהתקרה שמקנה את הזכאות לסיוע בתשלום שכר הדירה, שעומד על 9,581 שקלים.

המשרד שלל את הסיוע בשכר הדירה של אורן וזו עתרה לבית המשפט.

המחלוקת בין משרד השיכון לבין אורן נסובה סביב השאלה האם היא מרוויחה את הסכומים האלה בכלל. אורן טענה שקיבלה באופן חד פעמי סיוע מההורים שלה ובסה"כ היא מרווחיה 8,000 שקלים בחודש. המשרד טען כי יש להתבסס על דו"ח החוקר, ולקבוע כי אורן מקבלת תמיכה חודשית בסכום של 3,000 שקל מה שמעלה אותה מעל הרף המזכה בסיוע בשכ"ד. לטענת משרד השיכון, כיוון  שמדובר בתמיכה חודשית קבועה יש לקחת אותה בחשבון לעניין הכנסת העותרת לצורך חישוב  זכאותה לסיוע בשכר דירה.

אגמון גונן קיבלה את העתירה והחליטה לדחות את עמדת משרד השיכון. החלטתה מבוססת על שני טעמים. הטעם הראשון הוא סתירות פנימיות לגבי תאריכים וסכומים שהופיעו בדוחות החוקר הפרטי שהוגשו לבית המשפט. ביחס לכך כתבה אגמון גונן: "אני סבורה כי העובדה שהוגש לכאורה אותו דו"ח, עם תאריכים שונים, ועם הערות שונות בכל פעם בכתב יד, מהווה התנהלות חמורה ביותר המחייבת בדיקה לעומק של מבקר המשרד, והעתק פסק הדין יועבר לצורך כך למשרד השיכון".

הטעם השני עליו עמדה אמנון גונן נוגע לכך שגם אם היה מוכח שאורן קיבלה סיוע קבוע מהוריה הדבר לא מהווה סיבה אמיתית לשלול ממנה את הסיוע בשכר הדירה. אגמון-גונן התייחסה לעובדה כי הבחירה של אורן לגור באזור יוקרתי כביכול, גרמה למשרד השיכון לחקור אודותיה.

"אין לשלול מהעותרת את זכויותיה רק כיוון שהעדיפה לגור בשכונה שתהווה סביבה חינוכית וטיפולית מתאימה וטובה יותר לבנותיה. אני סבורה כי דחיית בקשתה נבעה בעיקר מהעובדה שהתגוררה בשכונה יקרה יחסית, והוציאה סכום לא מבוטל כשכר דירה. חלק מכבוד האדם הוא לאפשר לה בחירה שכזו, גם במסגרת הקצבאות שהיא מקבלת מהמדינה. יש לאפשר לעותרת, גם במצבה, לבחור לגור בשכונה מבוססת, לשמור על בית נקי ומסודר ולארגן לה ולבנותיה  עולם טוב יותר".

לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי גם לו הייתה מתקבלת גרסת משרד השיכון, כי העותרת מקבלת תמיכה מהוריה, הרי שלא ניתן לקחת זאת בחשבון כהכנסה לצורך חישוב הזכות. בראש ובראשונה כיון שבהעדר כל מדד או עלות של תנאים בסיסיים לקיום בכבוד, לא ניתן להניח שהסיוע של המדינה לבדו עומד בחובה להבטיח קיום אנושי בכבוד, לרבות בדיור. השופטת קבעה לעניין זה כי:

"בהיעדר מדד קונקרטי שיבחן מהי העלות ומה נדרש לצורך קיום אנושי בכבוד, לא תהיה הגנה אמיתית על הזכות לקיום בכבוד בישראל. הגיעה השעה שהמדינה תגדיר מדד לקיום אנושי בכבוד.