משרד האוצר פרסם אתמול (ראשון) טיוטה להערות הציבור העוסקת בנושא הענקת מענקים כספיים ע"י המוסד לביטוח לאומי למובטלים שישובו לשוק העבודה.
באוצר מנסים למצוא תמריצים למובטלים שיושבים בבית ולא מעוניינים לשוב לשוק העבודה, זאת בשל הזכאות שהעניקה הממשלה לדמי אבטלה עד לסוף חודש יוני לכל מי שפוטר בעקבות המשבר הכלכלי שהקורונה יצרה.
לפי הטיוטה, מובטל שישוב לעבודה יכול להיות זכאי למענק בגובה של עד 5,000 שקל ובתנאי שמקבל המענק לא עבד אצל אף מעסיק במשך 75 ימים רצופים לפני ה-31.1.2021 ובתקופה שהחלה מ-1.3.2020 ועד ליום ה-31.1.2021 שולמו לו 75 ימי אבטלה (רצופים או שאינם רצופים). כמו כן על מקבל המענק להראות שהוא החל לעבוד בתקופה שהחלה ב-1.2.2021 עד ליום ה-30.4.2021, לפחות לתקופה של מעל 14 ימים, גם אם אינם רצופים.
זוהי אינה הפעם הראשונה שבאוצר מנסים לתמרץ עובדים לשוב לשוק העבודה דרך הענקת מענקים מהביטוח לאומי. בחודש נובמבר האחרון נחתם הסכם בין המדינה לבין הביטוח לאומי במתכונת דומה אלא שבאוצר מודים שהמענק לא עבד ולא השיג את המטרה. את דברים אלה ניתן להסיק מהנוסח שבו בחרו באוצר להציג את הטיוטה להערות הציבור ומובא כאן לפניכם:
"לאור הסרת המגבלות הבריאותיות ותחילת החזרת המשק לפעילות סדירה יש לאפשר לעובדים נוספים להתמודד עם כשל השוק (אי הרצון לחזור לשוק העבודה בשכר נמוך יותר משכרם לפני היציאה לאבטלה). בנוסף, המועד הסופי בו ניתן לקבל זכאות למענק בהסכם (28.2.21) חלף. על כן, מוצע כעת לחתום על הסכם נוסף המהווה למעשה הארכה להסכם הקיים בשינויים מסוימים."
הפעם זה יעבוד?
ניסיון העבר מלמד שהענקת מענקים לשבים לשוק העבודה לא ממש עבד והמובטלים העדיפו להישאר בבית גם בעבור דמי אבטלה בשיעור של 70% מהשכר שהיה להם לפני כן.
"מכיוון שהמדיניות היום היא הגרועה מכל העולמות, מדובר בהכרח בשיפור", מסביר עידן ארץ, חוקר רגולציה בפורום קהלת וממייסדי חופש לכולנו. "מודל החל"ת יצר מלכודת רווחה, במסגרתה אפילו אם מפוטר-הקורונה ימצא עבודה אחרת באותו השכר, הוא יעלה את שכרו במעט מאוד. על התפשרות בשכר אין על מה לדבר – עדיף להישאר בבית ולקבל סכום דומה מהמדינה. האבטלה גואה, ואנשים נשארים באבטלה ארוכת-טווח על כל השלכותיה הכלכליות, הפסיכולוגיות והחברתיות. המדיניות החדשה שואפת למתן את הנזק הזה על ידי הצעה של סבסוד לשכר של מי שנכנס לשוק העבודה. אני בעד, אבל לתמרץ אבטלה ועבודה ביחד דומה ללחוץ על הגז והברקס בו זמנית".
אלא שאביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל מדיניות בקרן ברל כצנלסון, לשעבר יועץ מדיניות לשר העבודה והרווחה, רואה את הדברים אחרת. "הכוונה של המענק הזה טובה, והיא מין ניסיון מאוחר וקצת עקום לממש חלק מעקרונות "המודל הגרמני" המפורסם, בישראל", הוא אומר, "לפני שנה נכון היה לממש את המודל הזה, להשאיר בחיים את הקשר בין עובדים למקום העבודה שלהם, ולאפשר להם לקבל סכום גבוה יותר מדמי האבטלה. אבל עכשיו המציאות השתנתה ולצערי סביר להניח שגם המענק הזה לא ישיג את מטרתו.
"לאחר שנה של משבר, הקשר של העובדים למקום העבודה כבר התנתק והמשבר הפך להיות משבר ביקושים, בדומה למיתון 'רגיל'", הוא מוסיף, "כלומר, לאנשים אין כסף לבזבז או שהם חוששים להוציא אותו ולכן יש הרבה יותר מובטלים, (800 אלף בספירה האחרונה) ממשרות פנויות (60 אלף). שום תמריץ לא יכול להחזיר מובטלים למשרה שלא קיימת, ולכן גם אם המענק יצליח בצורה מדהימה להמריץ עובדים למלא את כל המשרות הפנויות, בעיית האבטלה המשמעותית לא תיפתר. לכן מה שהממשלה צריכה לעשות זה להגדיל בצורה משמעותית את הכסף שהיא מוציאה על תשתיות, תעשייה, הייטק, חינוך, בריאות ועוד, להגדיל את הביקושים, להמריץ את המשק, וליצור משרות חדשות".