כמעט מתחת לרדאר, צומחת בזירה הפוליטית בישראל התארגנות חדשה ושונה – המפלגה הדמוקרטית. ההתארגנות הפוליטית צמחה מתוך שורות המחאה, ונדמה שנבנית כעת כגוף בעל נוכחות משמעותית ובעיקר ככזה שלא קם רק לצורך רגעי אלא כדי להישאר.
השבוע התקיימו הבחירות המקדימות למפלגה, כשיותר מ-4500 חברות וחברים, המהווים 77% מכלל המתפקדים, בחרו את הרשימה. לראש הרשימה נבחרו המשפטנית והפעילה החברתית חנאן אלסאנע ועורך הדין ברק כהן. עוד נבחרו לרשימת המפלגה אישים בולטים במחאות ובפעילות חברתית-פוליטית, בהם סדי בן-שטרית, רפי רותם, סיגל אביבי, יגאל רמבם, ד"ר וורדה סעדה, אמה מגן טוקטלי, ד"ר יעלה רענן, ישי הדס, מלי פולישוק-בלוך ועוד. סך הכל – 22 נשים ו-22 גברים.
במפלגה מדגישים שהם אינם עוד אחת מהרשימות שצצו בשבועות האחרונים ושהם כאן כדי להישאר, בין אם יתמודדו בבחירות הקרובות ובין אם לאו.
“אנחנו לא עוד אחת מהמפלגות האלה, שמכנים מפלגות אווירה”, אומר מי שנבחר למקום הראשון ברשימה, עו"ד ברק כהן, “אנחנו שונים מכל האחרים – שלח, חולדאי, בוגי, לפיד וכל השאר. אנחנו באים עם תפיסות עולם. עם מחויבות לאורך שנים בסוגיות שהחברה מתגוששת בהן. אחד הדברים הכי משמעותיים הוא שאנחנו רצים למרחקים ארוכים – התחלנו לפני עשור ונמשיך עוד שנים. הבחירות האלה הן חודשיים מתוך עשיה ארוכה והם לא הנקודה העיקרית. אנחנו בונים שטח, אנחנו בונים בית פוליטי, אנחנו מתכננים להיכנס לרשויות המקומיות, אנחנו בונים תשתית של מפלגה דמוקרטית כמו שדמוקרטיה צריכה להיות. ברמה הארגונית אנחנו שונים, אין ‘אני, אני , אני’, אין כוכבים, יש מתפקדים והם הריבון".
"החבורה שאני נכנסתי איתה למפלגה", מוסיף כהן, "לא רואה בסילוקו של ביבי כמטרה היחידה והבלעדית. אנחנו חותרים לטיפול בהרבה מאוד נושאים. אנחנו לא מפלגת אווירה, כמו שמכנים מי שמנסים להקטין. אווירה זה מי שקופץ ממקום למקום. הדבר האחרון שאפשר להגיד על האנשים שסביבי – סיגל אביבי, רפי רותם, יגאל רמב"ם, סדי בן שטרית – שהם 'אווירה'. אלה אנשים שכבר שנים, מעל עשור, בפעילות חברתית ופוליטית".
"יש הבדל תהומי בין המפלגות האחרות לבינינו", מוסיף ירון סיון – ממייסדי הדמוקרטית וחבר המזכירות הזמנית, ומסביר את ההבדל בין הדמוקרטית לרשימות אחרות, כמו אלה של עופר שלח, יעלון, זליכה חולדאי וכו', "ראשית – כל המפלגות לעיל אינן דמוקרטיות. ציבור המתפקדים לא בחר את ההנהגה ואת הרשימה, והן נשלטות על ידי מנהיג אחד שעומד בראש – ולצידו מספר נספחים. 'הדמוקרטית' היא המפלגה היחידה בישראל בה הציבור הוא הריבון, בוחר את הרשימה לכנסת ומנגנון הבחירה מבטיח ייצוג שווה של גברים ונשים.
"שנית", מדגיש סיון, "מאחורי המפלגה הדמוקרטית אידיאולוגיה סדורה בכל הנושאים במדינת ישראל, שנובעת ממגילת העצמאות וערכי המפלגה – חירות שוויון וכבוד הדדי. נראה שירון זליכה מוגבל אך ורק לנושא הכלכלי, בוגי מדבר בעיקר על הצוללות, עופר שלח רץ למפלגת העבודה כי מבין שלא יכול לרוץ לבדו. המפלגה הדמוקרטית היא הביטוי היחיד למחאה.
את המפלגה ייסד פרופ' אודי שפירא ממכון ויצמן, ממציא המחשב הביולוגי, שעוסק בעולמו המקצועי בפיתוח מודלים חדשניים לבניית תשתיות לקהילה שוויונית דמוקרטית וגלובלית. מהעיסוק המרכזי בדמוקרטיה ובמשמעויותיה החליט שפירא להתקדם לשלב הבא ולהפוך את המחאה – שבבסיסה נלחמת על הדמוקרטיה ועל ריבונות העם – לכוח פוליטי.
אל שפירא הצטרפו פעילים חברתיים נוספים, שחלקם נכנסו לרשימת המפלגה. את מנגנוני המפלגה מרכיבים גם חברי המזכירות ופורומים מקצועיים נוספים כמו פורום תרבות ופורום חינוך, אותם מובילים אנשי מקצוע בתחום.
"הדמוקרטית רותמת את המחאה הבוערת לכוח פוליטי", אומר סיון, "יחד עם ניפוץ הגבולות של הפילוג והשיסוע בין ימין לשמאל ואיחוד תחת דמוקרטיה ליברלית. מעבר לכך, המפלגה מקווה לחזק את אמון הציבור במערכת הפוליטית, אמון שנשחק מאוד בעקבות המנהיגות המושחתת הנוכחית. אמנם המפלגה צמחה מהמחאה, אך דעותינו אינן מוגבלות רק לתחומה. הערך המרכזי בו אנחנו דוגלים הוא שוויון. משום כך אנו דוגלים בהפרדת דת ומדינה, חופש דת וחופש מדת. אנו דוגלים בהסדר קבע על מנת לסיים את הכיבוש והשליטה על עם אחר. אנו דוגלים בביטול חוק הלאום המפלה".
"תכנית העל", מוסיף סיון, "היא להקים תשתית דמוקרטית ראויה שתלווה את המערכות הפוליטיות בישראל גם ברמה הארצית וגם ברמה המוניציפלית. אנחנו רוצים להיות שחקנים מרכזיים בתהליכים שהמדינה תעבור, ובראשם החלפת השלטון המושחת והמפלג".
"כיום, מפלגות וראשי מפלגות מרכיבים רשימות נוצצות, מבטיחים הבטחות (מגובים במנגנונים או באינטרסים של ג'ובים והון-שלטון), אך לאחר שהם מקבלים את קולותינו, הם עושים כרצונם – כי בחרנו בהם ולא בדרך. את זה "הדמוקרטית" מתכוונת לשנות באמצעות שיטת הבחירה והמעורבות החדשנית. יש לחזק את אמון הציבור בפוליטיקה הישראלית – על ידי מעורבות גדולה של הציבור בקבלת ההחלטות ומנגנון בו הציבור הוא הריבון במפלגה. הדרך של 'הדמוקרטית' היא הדרך לעשות זאת. לכן אנחנו לא מאמינים במשיחים, להצניח מלמעלה ולבנות רשימת אולסטארז"
מה אתם חושבים על הקמפיין "תתאחדו או תתאדו" של אנשי המחאות?
"אנחנו מפלגה דמוקרטית ומתוך כך החיבורים הטבעיים שלנו הם עם מפלגות דמוקרטיות, ואין רבות כאלה בנמצא. הלך הרוח במפלגה הוא פתיחות מצד אחד לחיבורים ומו"מ, ומצד שני, ההבנה שאנחנו דבר ייחודי מאד בנוף וחלק מהייחודיות הזאת זה הכוח שלנו.
עם זאת מגדיש סיוון שאין במפלגה כוונה להתמודד בכל מחיר "אם נראה שאנחנו לא סוחפים מספיק, שהבסיס שלנו לא יציב מספיק, שקולות המחאה נוטים לכיוונים אחרים ואין לנו היכולת להכיל ולנווט אותם לעבר כוח פוליטי גדול מספיק – לא נתמודד. השיטה החדשנית שלנו נועדה על מנת להבטיח כמה אופציות יציאה במהלך הקמפיין. הראשונה היא כשבוע לפני סגירת הרשימות, בה יצביעו המתפקדים על איחודים וחיבורים – נעשו כמה פניות ממפלגות בגוש ואנחנו מקווים להתחבר ולהשתלב על מנת למנוע אבדן קולות יקר. הנקודה השניה היא כשבוע לפני יום הבוחר. אז המתפקדים יצביעו על המשך הדרך במירוץ. הכל נתון להחלטת הריבון" מוסיף סיון, "אנו סומכים על ציבור המתפקדים שיעשו את ההחלטה הנכונה בעבור המפלגה, גם בנוגע לריצה וגם בנוגע לחיבורים ואיחודים".
"לא המצאנו את הגלגל", מסכם סיוון, "הרעיון של תנועת מחאה שמיתרגמת לכוח פוליטי איננו חדש – ואנחנו שואבים השראה ממקומות אחרים בהם זה נעשה כמו איטליה וספרד. הכאוס הפוליטי, החברתי, הכלכלי והבריאותי ביטל את ההבחנה המסורתית בין 'ימין' ו'שמאל' ואנחנו מאמינים שבכוחנו למשוך מצביעים משני צידי המפה מכיוון שאיננו משועבדים להבחנה מיושנת זו".
אז האם התכניות ארוכות-הטווח של המפלגה יתממשו, ולפנינו גוף שילווה אותנו עוד שנים רבות? או שמא מדובר בעוד שם שיצטרף לאחר הבחירות למפלגות כמו קדימה, כולנו, הדרך השלישית, ד"ש, שינוי וכחול-לבן תנצב"ה, שנשמעו כמו הבטחה גדולה ונעלמו כלעומת שבאו?
כנראה, כמו תמיד, התשובה תלויה בזהות העונה עליה.
הפנים של הדמוקרטית:
עו"ד ברק כהן
פעיל פוליטי ותיק ומוכר שהוביל מאבקים ומחאות חברתיות ופוליטיות רבות, בהם המאבקים נגד ראשי המערכת הבנקאית, השחיתות במערכת המשפט וחריגה מסמכויות של שוטרים. כמו כן לקח חלק פעיל במחאות נגד ראש הממשלה נתניהו. בנוסף השתתף כהן במאבקים למען הגנה על מבקשי מקלט, נגד גיוס בכפייה לצבא, למען זכויות הקהילה הלהט"בית, נגד מעצרים מנהליים ונגד גזענות ממוסדת כלפי יוצאות ויוצאי אתיופיה. בן 44, נשוי, אב לילדה, יליד ירושלים ותושב תל אביב.
חנאן אלסאנע
יושבת הראש המשותפת של המפלגה יחד עם ברק כהן. משפטנית, פמיניסטית ופעילה חברתית-פוליטית מהחברה הערבית הבדואית בנגב. חיה בבאר שבע ופעילה למען זכויות מיעוטים. הקימה בית ספר להשכלה גבוהה לנשים בכפרים הלא מוכרים, אחרי שמלבדה, שאר אחיותיה (7 במספר) לא זכו לסיים תיכון. אלסאנע בוגרת תואר שני במשפטים ובעלת תואר ראשון במזרח תיכון ותקשורת מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ותואר ראשון נוסף במשפטים מהקריה האקדמית אונו. לטענתה אין לחברה הערבית כבר למי להצביע "לא הרשימה המשותפת, שלא מייצגת אותם, ולא כניעה לחיזוריו הגורליים והצבועים של ביבי". אלסאנע היא האישה הבדואית הראשונה שמובילה מפלגה פוליטית בישראל.
סדי בן שטרית
פעיל מרכזי במחאות בלפור ומקים "קריים מיניסטר", שותף למחאות נוספות בהן המחאה נגד הסכם הגז. פעיל חברתי למיגור השחיתות השלטונית ולמען שוויון. בן שטרית נולד בשנת 1964 בשדרות, משם עבר עם משפחתו לבת-ים. מגיל 10, הוא מספר, היה עליו לדאוג לעצמו ולעבוד. בכיתה ח' כיהן כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו ובסוף כיתה ט' הפסיק ללמוד. בן שטרית עבר תקופות קשות שכללו התמכרות לסמים ותאונת דרכים בעת שירותו הצבאי. "חיי היו מעין רכבת הרים. נגעתי בתחתית וזכיתי להתרומם ולצאת ממנה", הוא אומר, "נולדתי מחדש כשזכיתי להיות אבא להילל. למעשה, אני נאבק עבורו ולמען העתיד שלו כאן בישראל".