הטקסט שלהלן נערך על בסיס סדרת ציוצים של עו"ד חיים רביה, מומחה לפרטיות וראש קבוצת האינטרנט והסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ומתפרסם כאן באישורו.

"מישהו במשרד התקשורת, ירד מהפסים או שהחליט לנצל את העובדה שאין שר במשרה מלאה ודעתו של בני גנץ נתונה לדברים אחרים", כותב רביה בציוץ הראשון בשרשור שלו בנושא, ומוסיף כי "אם לא כן, אי אפשר להסביר את השימוע השערורייתי שהמשרד שיגר כעת לחברות התקשורת בישראל. 'לטובת גיבוש תמונה ברורה ומתעדכנת אודות דפוסי הצריכה של משתמשי התקשורת בישראל, השינויים בביקושים והמצב התחרותי, וחיזוק יכולת המעקב והבקרה של המשרד לטובת ביצוע מהלכים נדרשים בזמן אמת', המשרד דורש מהחברות להעביר את נתוני כל אחת ואחד ממנויהן, לרבות מידע סופר-חושפני כגון היקף שעות הצפיה בטלוויזיה, היקף השימוש החודשי בדאטה בחבילות גלישה, מספר דקות שיחה (כולל לחו”ל), פירוט מדויק של השירותים שהצרכן רוכש מחברת התקשורת ועוד".

בהמשך מציין עו"ד רביה, "הנתונים שהמדינה מבקשת הם פלישה אינטימית לתוככי ביתו וחייו של כל אדם. עם זה, משרד התקשורת לא סבור שיש בהם בעיית פרטיות מפני שבדעתו להפעיל על המידע תהליכים שבסיומם יהיה המידע “מוצפן ומאובטח, ללא כל יכולת להתחקות אחר המידע המקורי שנמסר על המנוי, וככזה הוא מאבד מפרטיותו”. זו טענה שגויה בעליל – המידע עובר למשרד התקשורת כשאינו מותמם, ואין לדעת איזה תהליכים יעבור במשרד, עד כמה הם מונעים חזרה לאחור ליחידים, מתי יעובד המידע ומדוע המשרד אינו יכול להסתפק במידע מצרפי או לבנות תהליכי התממה איתנים שהמידע המבוקש יעבור קודם להעברתו אליו.

"זו אווילות משפטית", מסכם עו"ד רביה עם הקשרים אחרים של התקופה, "המחשבה שהמדינה יכולה לדרוש מידע אינטימי על הרגלי התקשורת שלנו לא יכולה היתה להיוולד בלי התועבה הידועה כמעקבי השב”כ כי קורונה. המדינה ראתה שהולך לה, והיא מעלה הילוך. צריך לעצור את זה כאן ועכשיו. אין גבול לחוצפה הדורשת מחברות ומהציבור להקדיש זמן, מאמץ ומשאבים בתגובה לשערוריה הזו.

ממשרד התקשורת נמסר: דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד לטובת כלל הציבור.

המהלך נועד להבטיח שמירה והגנה על הצרכנים בכל הקשור לאיכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, מניעת אפלייה בין מנויים ועוד. מדי שנה המשרד מטפל במאות פניות ציבור הנוגעות לסוגיות צרכניות מסוגים אלה, וביתר שאת בתקופת הקורונה בה תשתיות התקשורת הפכו קריטיות ליכולת לנהל שגרת חיים מרחוק- לימודים, עבודה ועוד.

היעדר המידע הרלוונטי פוגע ביכולת המשרד להבטיח כי האינטרס הציבורי נשמר. בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש.

מסמך: דרישת השימוע של משרד התקשורת מהחברות