נתניהו
90% מבין המגדירים עצמם שמאלנים חושבים שההנהגה הפוליטית של ישראל מושחתת, ו-43% מהמגדירים עצמם ימנים סבורים כך גם הם. מבין אלה המגדירים עצמם מרכז, 75% סבורים שההנהגה מושחתת. נתונים אלה, המופיעים בדו"ח מדד ישראל לדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, מציגים היטב את עומק משבר האמון שבין הציבור הישראלי לבין ההנהגה שלו.
על רקע משבר הקורונה בחן הסקר את השפעת המגפה על היחסים בחברה הישראלית, בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה.
בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה, וכן נרשמת היחלשות ניכרת בהערכת הסולידריות החברתית. שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמד באוקטובר 2020 על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה של 50% מערכי השיא של כל השנים שנמדדו ביוני, רק ארבעה חודשים קודם לכן (33%).
מתברר שבמקביל הישראלים חוששים לעתידה של הדמוקרטיה, כאשר 57% מהנשאלים סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה – עלייה של 53% ביחס ליוני האחרון וביחס לשנים עברו.
כמו כן, גם השנה רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים 58% חשבו להפך.
בכל הנוגע להערכת האזרחים את המצב הכללי, קיימת צניחה בהערכת מצבה של ישראל. בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה משמעתית ורק 37% חשבו כך. באוקטובר נרשמה ירידה נוספת עד ל-32%.
לצד זאת, כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו עדיין באוקטובר כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון). מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
הנתונים מצביעים גם על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש הרשימה של הזוכים לאמון, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית – מ-90% אשתקד ל-81% באוקטובר, הנתון הנמוך ביותר מאז 2008. כמו בכל שנה, גם ב-2020 נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל, אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי שנותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.
ירידה משמעותית חלה גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%). סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת – שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) – והמפלגות – שהאמון בהן ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.
