מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות הוגש הבוקר (שני) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב בנוגע להערכת הציבור את חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. במדד השנה נכלל פרק העוסק בהערכת הציבור כלפי משטרת ישראל, שפעלה לאורך כל השנה בלי מפכ"ל. מהדו"ח מסתמנת ירידה חדה בטיב היחסים בין המשטרה לציבור במהלך משבר הקורונה מאחר ורוב הציבור, כ-70 אחוזים מהנשאלים, סבור כי המשטרה איננה מתייחסת ברצינות לביקורת כלפיה. מהסקר עולה גם קפיצה מדאיגה בשיעור הישראלים הסבורים כי משבר הקורונה הזיק למערכת היחסים שבין הציבור למשטרה בין שתי מדידות שעשו המחברים: שיעור המעריכים כי משבר הקורונה הזיק ליחסים בין המשטרה לציבור באוקטובר (84%) היה כפול כמעט מהשיעור ביוני (47%).
ההערכה הרווחת בציבור לגבי תפקודה הכללי של משטרת ישראל היא בינונית עד נמוכה. בשני מועדי המדידה שנעשו בדו"ח עלתה תמונה לא מחמיאה: 36% מהנשאלים נתנו לה ציון בינוני במדידה באוקטובר, 31% נתנו למשטרה ציון לא טוב או גרוע, ורק 29% נתנו למשטרה ציון טוב או מצוין. שתי הקבוצות שבהן חלה ירידה חדה בציוני המשטרה בין יוני לאוקטובר הן החרדים (ביוני 41% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע ובאוקטובר 61%) והשמאל (ביוני 27% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע לעומת 39% באוקטובר).
אמון הציבור היהודי במשטרה ירד מ-44% ביוני ל-41% באוקטובר. הצניחה תלולה במיוחד בשמאל (מ-55% אשר נתנו אמון במשטרה אשתקד, ל-48% ביוני ומשם ל-34% באוקטובר), ובקרב הערבים (מ-38% בשנה שעברה, ל-33% ביוני ו-26% באוקטובר).
הסוקרים פירקו את הציון הכללי שמעניקים הישראלים לתפקוד המשטרה לתחומים שונים, ובכל תחומי העיסוק ההערכה הרווחת נמוכה. בקרב יהודים את הציון הנמוך ביותר קיבלה המשטרה על טיפולה באלימות במשפחה – מעל מחצית (51.5%) העריכו את תפקודה בתחום זה כגרוע, ובקרב הערבים 60% העניקו למשטרה ציון גרוע על הטיפול בפשע מאורגן.
רוב גדול מאוד מכלל הציבור (69%) סבורים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי. כך חושבים 82% מהציבור הערבי ו-67% מהיהודים. רוב הציבור (62%) סבור כי המשטרה מפעילה שיטור יתר כאשר מדובר ביוצאי אתיופיה, קרוב למחצית מהמשיבים (48%) חושבים כך גם בנוגע לשוהים בלתי חוקיים פלסטינים ו-46% בנוגע לערבים אזרחי ישראל. רוב מוחלט (73%) בקרב הציבור הערבי סבורים כי קיים שיטור יתר כלפיהם, ובאופן דומה, 70% מהחרדים חושבים כי מופעל שיטור יתר כלפי קבוצה זו.
לעומת זאת, קיימת אי הסכמה בין יהודים לערבים בכל הנוגע לשאלת שיטור היתר כלפי ערבים אזרחי ישראל ושוהים לא חוקיים פלסטינים. בעוד רוב בציבור הערבי חשבו כי קיים שיטור יתר גם כלפי ערבים אזרחי ישראל (73%) ושוהים בלתי חוקיים פלסטינים (71.5%), בציבור היהודי רק מיעוט סברו שיש שיטור יתר כלפי ערבים אזרחי ישראל (43.5% כשמדובר בשוהים לא חוקיים פלסטינים ו-41.4% כשמדובר בערבים אזרחי ישראל).