שלי לא ידעה, ולא יכלה לדעת זאת, אבל הרופא שהיא עמדה לפגוש הוא אנס מורשע. בשנת 1998 הוא אנס ועשה מעשה מגונה במטופלת שלו – אלא שזה היה בצד השני של ישראל, במחוז דרום. היא לא יכלה לדעת כי הדוקטור החביב, בעל הניסיון הרב, היה מנוע מלעסוק ברפואה במשך שבע שנים מרגע שבו הסתיים עונש המאסר שהוטל עליו, לפי החלטת ועדת הדין המשמעתי של משרד הבריאות. תקופת התליית הרישיון (התקופה שבה רישיונו מוקפא ונאסר עליו לעסוק במקצוע הרפואה) הסתיימה, וכעת הוא חזר לפעול באזור אחר של הארץ ולטפל בגברים ובנשים כאילו לא היו דברים מעולם.

הרופא ששלי עמדה לפגוש הוא לא מקרה יחיד. למעשה, ברגעים אלה ממש פועלים עשרות רופאים – אם לא יותר מכך – שהורשעו בעבירות מין שונות, לרבות אונס, ומטפלים בחולים ללא שום פיקוח או מניעה. חלק מהרופאים הורשעו בכך שפגעו מינית במטופלות או במטופלים שלהם, ואף על פי כן הם חזרו לעבודה מיד כשהסתיימה התליית הרישיון שלהם, וזאת במקרים שבהם הייתה התלייה כזאת.

לפני כמה שבועות קראה הנהלת בית חולים במרכז הארץ לאחד הגניקולוגים שעבדו אצלה לבירור דחוף. אחת המטופלות התלוננה על התנהגות לא הולמת מצדו, ובהנהלה דרשו ממנו לעזוב את בית החולים לאלתר, או שייפתחו הליכים משמעתיים נגדו, מסוג ההליכים שיכולים להביא להתליית הרישיון. הרופא לא התלבט והודיע כי הוא עוזב מיד, ארז את הציוד שבארונית ועשה "טופס טיולים" של יציאה מבית החולים. הוא שכר משרד במגדל רופאים, שנמצא כחמישים מטרים ממשרדו הקודם בבית החולים, וכעת הוא ממשיך לקבל מטופלות באופן פרטי במקום דרך המוסד הרפואי שבו עבד. למטופלות אין כל דרך לדעת שפגע במטופלת אחרת השנה.

מי שייכנס לדף קורות החיים של רופא אחר, שנחשב פעיל-יחסית ברשתות החברתיות, ומקפיד להדגיש את החשיבות של אורח חיים בריא, יגלה שבראשית העשור התקבל להתמחות באחד מבתי החולים. שלוש שנים אחר כך, מספרים קורות החיים שבאתר האישי שלו, עבר לעבוד בחברה המספקת שירותי רפואה. בשלב זה האתר מפסיק לפרט, והנחת היסוד של הקורא היא שבוודאי המשיך לעבוד באותה חברה. אלא שהמציאות עגומה הרבה יותר. במחשבו של הרופא אותרו 242 גיגהבייט של פורנוגרפיית ילדים, שאותה שיתף עם אחרים באמצעות תוכנה שכתב. הוא הורשע לפי הודאתו, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 שקלים. בסוף 2018 רישיונו, שהותלה למשך 3 שנים, הושב לו, וכעת הוא עובד שוב במקצוע הרפואה.

הפרטים מוחבאים היטב

עמוק-עמוק בתוך אתר משרד הבריאות, במקום שקשה לאיתור דרך החיפוש באתר המשרד, מקום שניתן להגיע אליו כמעט אך ורק באמצעות חיפוש גוגל מדויק של המילים "ועדת דין משמעתי משרד הבריאות", מתחבא מאגר של כ-360 החלטות משמעתיות נגד המשמשים במקצועות הרפואה ובהם רופאות ורופאים שקיבלה ועדת המשמעת של המשרד מאז שנת 2015.

בדו"ח מבקר המדינה 53א משנת 2002 בדק המבקר דאז אליעזר גולדברג את הנגישות-לציבור של המידע והנתונים אודות רופאים שעשו עבירות שונות, ובהן עבירות מין. במהלך הבדיקה גילו במשרד מבקר המדינה כי אין כל בקרה על רופאים שעשו עבירות, ואפילו לא היה גורם שתפקידו לוודא כי הפקידו את רישיון הרופא שלהם אם זה הותלה או נשלל. בדו"ח, שקבע כי המידע על החלטות משמעת בעניינם של רופאים אינו נגיש, כתב המבקר כי "[על משרד הבריאות] לדאוג לפחות לריכוז מידע תקופתי ולוודא שהוא יגיע לכל המוסדות הרפואיים… לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לדאוג בהקדם לשיפור מערכת המידע על בעלי מקצועות רפואיים כדי שתוכל לספק את צורכי המשתמשים ותהיה עדכנית, אמינה וזמינה".

באותו הדו"ח המליץ המבקר למשרד הבריאות "לפרסם את המידע הנחוץ באתר האינטרנט של משרד הבריאות, באופן שהמידע על ביטול, על התליה ועל הגבלה של רישיונות יהיה נגיש. כך יהיה מידע זה זמין לכל הגופים המעסיקים בעלי מקצועות רפואיים ולציבור הרחב".

כ-18 שנים עברו מאז פרסום הדו"ח, אולם כיום ניתן למצוא באתר משרד הבריאות רק החלטות משנת 2015. על רופאים שפגעו מינית והדיון בעניינם נערך ב-2014, למשל, לא ניתן לאתר פרטים כלשהם. אלמלא ערעור שהגיש הרופא מהצפון שטיפל בשלי, אפשר שלא הייתה דרך לדעת כי אנס מטופלת בעבר – אלא שהדיון בערעור שלו בוועדת המשמעת היה אחרי ינואר 2015, ולכן אנו יודעים על הרשעתו. מאות מקרי הרשעה של רופאים, שחלקם עדיין פעילים, טרם הוצגו לעין הציבור, אפילו לא בעמוד המוצנע שבאתר משרד הבריאות.

הלכה למעשה, משרד הבריאות לא עושה כל פעולה כדי שמטופלים ידעו שהרופא שעתיד לטפל בהם פגע מינית בעבר. במשרד מצפים מהאזרחים לחפש באופן אקטיבי ברשומות הוועדה (אלה שהתפרסמו, כמובן) ולבדוק האם אפשר שהרופא שמטפל בהם הוא אנס או פדופיל. הרופאים הפוגעים-מינית חוזרים לפעול, ואיש אינו מגן על הציבור מפניהם.

"בעיניי רופא שפוגע מינית לא יכול לחזור לקבל מטופלות. לעולם. לא באופן ציבורי ולא באופן פרטי", אומרת זהר אלימלך, סופרת הפעילה ברשת בנושא שוויון ואלימות נגד נשים, "אם לאחר ריצוי העונש אותו רופא רוצה להמשיך בתפקידו, הוא יכול לעבוד בכל תחום שאינו כולל מפגש עם מטופלות כמו מחקר או הוראה – העיקר שלא תהיה לו אפשרות וגישה כדי לפגוע שוב".

לפני כמה שבועות ביקשה אלימלך מנשים שיכתבו לה על פגיעות מיניות שעברו מידיהם של גניקולוגים. "קיבלתי סיפורים איומים ומזעזעים על רופאים שתוקפים ואין מי שיעצור אותם", היא מספרת, "תלונות הוגשו בחלק מהמקרים והקופות עונות בלקוניות או לא עונות בכלל, אין חובת דיווח מקופה לקופה, ורופא שתקף מינית והוגשה עליו תלונה יכול להתפטר מהקופה שבה עבד ולגשת לקופה אחרת, והופ! התלונה נעלמת לה. יש קבוצה של אלפי נשים בפייסבוק שמזהירה מפני רופאים כאלה. אין לנו ברירה, אנחנו כבר הבנו שאף אחד לא שומר עלינו. זה במודע לשים מישהו שכבר הורשע בעמדת כוח הזויה על מטופלות שאין להן מושג. הרבה מהסיפורים שהגיעו אלי היו של רופאים שהורשעו בעבר, 'שילמו את חובם', עברו אזור בארץ וממשיכים באין מפריע לתקוף מטופלות תמימות שאף אחד לא עדכן שהרופא שתקף אותן כבר הורשע על אותם דברים בדיוק".

• “עובדת?” שאלו הנהגים כשצעדתי בלילה בדרום תל אביב, ולא הסכימו להרפות
• נכתב בדם: אושר החוק השולל אפוטרופסות מהורה בשל רצח או אונס במשפחה

לעצור את השור המועד

"עדויות קשות ורבות מאוד על רופאים שפגעו מינית זורמות אל הלובי למלחמה באלימות מינית זה כמה חודשים, ומעלות תמונה מדאיגה", מספרת גם יעל שרר, מנהלת הלובי, "נפגשנו עם גורמים במשרד הבריאות והצענו סל כלים רחב בין השאר סימון רופאים שהם 'שור מועד' במטרה לשמור על בטחון הציבור. אנו מקוות מאוד שמשרד הבריאות יחל לנקוט צעדים משמעותיים כדי להגן על המטופלות".

אולם במשרד הבריאות לא ממהרים לנקוט בפעולות כלשהן כדי לסמן בעבור הציבור את הרופאים שפגעו מינית, ומי שמודעות לכך מנסות למצוא דרכים אלטרנטיביות לקבל מידע על הסיכון שהן אולי נוטלות כשהן פונות לרופא כלשהו. "הנטייה של רופאים בכלל ורופאים גינקולוגיים בפרט לצופף שורות ולהגן על רופאים שסרחו עולה לנשים רבות בטראומות קשות, שגורמות להן להימנע מביקור אצל רופאים ולוותר על בדיקות שגרתיות, שיכולות להיות מצילות חיים", אומרת הילה בניוביץ'-הופמן, פעילה חברתית ופמיניסטית, "יש מוסכמה ידועה בקרב נשים: 'אם לרופא יש תור פנוי בתאריך קרוב, אסור בשום אופן ללכת אליו'. העובדה שהרבה פעמים משרד הבריאות יודע בדיוק למה נשים מעדיפות להדיר את רגליהן מהקליניקה של רופא ספציפי, ולא רק שלא עושה משהו בעניין אלא גם עושה 'שמיניות באוויר' כדי לנהוג בחוסר שקיפות ולהערים קשיים, רק מגבירה את חוסר האמון שנשים רוחשות למערכת".

מההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), המאגדת תחתיה כ-95 אחוזים מהרופאים בישראל, נמסר כי העניין נמצא תחת אחריות משרד הבריאות. "לאחר שרופא הורשע ורישיונו נשלל", אמרו בהר"י, "נכנסת הלשכה לאתיקה שלנו, שבמקרים כאלו מוקיעה את הרופא מההסתדרות הרפואית".

תגובת משרד הבריאות, כפי שנמסרה יממה לאחר פרסום הכתבה: במקרה שבו מתנהלת חקירה פלילית נגד רופא, ההליך המשמעתי מתבצע במשרד הבריאות בדרך כלל רק לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, וככל שיש הצדקה לכך. ההחלטה על אמצעי המשמעת נתונה בידי כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב, שאליו הואצלו סמכויות שר הבריאות. ההחלטה מתקבלת לאחר קבלת עמדת ועדות המשמעת. ההחלטות המשמעותיות משנת 2007 מפורסמות באתר משרד הבריאות.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, אמר בתגובה לנאמר בכתבה כי הוא "רואה בחומרה רבה כל פגיעה מינית, בוודאי מצד איש צוות רפואי". אדלשטיין הוסיף כי "נגד כל רופא שהורשע יש לנהוג במלוא חומרת הדין ולהזהיר אנשים מפניו". מהתגובה עולה שגם שר הבריאות, כמו רוב אזרחי ישראל, הופתע לגלות שהמשרד אינו עושה פעולות שנועדו ליידע את הציבור אודות זהותם של רופאים שפגעו מינית.

אחרית דבר

אין כל מניעה חוקית לפרסם את שמותיהם של הרופאים המופיעים בכתבה זו. למעשה, שמותיהם ותיאורים של מעשיהם מופיעים באותה רשימה חבויה שאליה תוכלו להגיע בלחיצה על הלינק הזה – ועדיין, בחרנו לא לפרסם אותם בכתבה זו כי זהו אינו סיפור של רופא ספציפי שפגע מינית, אלא סיפור של מערכת שמסתירה את הרופאים האלה, ומביאה למצב שבו כל אחד עלול לגלות שקרה לו מה שקרה לשלי, שגילתה בדיעבד כי מי שטיפל בה היה אנס.

קבוצה של פעילות ביקשה לאחרונה מנשים לשלוח אליהן דיווחים על פגיעות מצד רופאים. הנשים שלחו את הפנייה בהודעה פרטית, כך שלא יכלו לדעת מה כתבו נשים אחרות. שמותיהם של כמה עשרות רופאים שנטען לגביהם כי פגעו מינית במטופלות שלהם הופיעו בדיווח של יותר מאישה אחת, ולרוב הגיעו הדיווחים מנשים שאינן מכירות זו את זו – זאת, נוסף על הרופאים שכבר הורשעו בעבירות מין שונות וממשיכים לטפל בחולות וחולים אחרי שתקופת התליית הרישיון שלהם הסתיימה ומופיעים ברשימה החבויה באתר משרד הבריאות.

גם אם כל המופיעים ברשימה שיצרו הפעילות יועמדו לדין ויורשעו, הם ימשיכו לטפל בחולות ובחולים בתום תקופת התליית הרישיון בלי שלמטופלים שלהם תהיה דרך כלשהי לדעת שהאיש הניצב מולם פגע מינית בעבר.

אפשר שבמשרד הבריאות מצפים ממטופלות ומטופלים לבדוק על אודות כל רופא שאליו הם פונים האם הוא אנס, פדופיל, מטריד מינית או עושה מעשים מגונים. זה מצב לא סביר, הדורש ממטופלות ומטופלים להתייחס בחוסר אמון או בחשש לאנשים שנשבעו לטפל בהם ולעשות הכול כדי לרפא אותם. ההתעקשות לא לסמן את העבריינים באופן ברור, גם אם הוחלט לאפשר להם להמשיך לעבוד בתום תקופת ההתליה, משמעותה פגיעה בשמם הטוב של עשרות אלפי רופאים הגונים, ופגיעה באמון של המטופלות והמטופלים. מערכת הבריאות צריכה להחלים ממחלת ההסתרה.