כלכלה

השנה הקטסטרופלית של המשק הישראלי

יחד עם הסגרים באה ההתרסקות יחד עם הסגרים באה ההתרסקות

שנת 2020 הייתה שנה איומה ונוראה לכלכלה ולחברה בעולם כולו. נגיף הקורונה שהתפשט בעולם, הדביק כ-74 מיליון בני אדם וגרם ליותר ממיליון וחצי מתים – מהם יותר מ-3,000 ישראלים – פגע אנושות בכלכלה בארץ ובעולם. יקיר פרטוש, מומחה בינה עסקית (BI), ניתח את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השימוש באשראי בישראל בשנים 2019-2020, והעלה את הנתונים החודשיים כגרף שבו ניתן לראות היטב את ההתרסקות הכלכלית. בגרף התייחס פרטוש לינואר 2019 כחודש "אפס", נקודת ההתייחסות המרכזית.

בגרף ניתן לראות שבשנת 2019 נשארו הוצאות האשראי של הישראלים פחות או יותר זהות, עם תנודות קטנות מעונה לעונה, כמו בכל שנה נורמלית אחרת. ואז הגיעה 2020, ושינתה את הכול.

ההתרסקות הגדולה ביותר היא כמובן בהוצאות על תיירות וטיסות, ועל מקומות הבילוי. כבר בחודש ינואר השנה, כשהתחיל להסתמן שמדובר במגפה של ממש גם בישראל, הפנימו ישראלים רבים את כללי הריחוק החברתי והפסיקו לצאת לבילויים ולבתי מלון בארץ. ענף הטיסות נסגר כמעט לחלוטין בראשית השנה בכל העולם אחרי שהאיחוד האירופי וארצות הברית חסמו את השערים בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה.

ואז הגיע הסגר הראשון

אבל ההתרסקות האמיתית של המשק הגיעה עם ההכרזה על הסגרים. הצניחה בפעילות האשראי בולטת ומובהקת, ובאה במקביל לסגירת החנויות. באפריל 2020, חג פסח שאמור להיות שיא בתיירות, יש ירידה של 100% בהשוואה לשנה שעברה, וירידה של 70% בתחום הפנאי והבילוי. הסיבה שבתחום זה אין ירידה של מאה אחוזים בעסקאות האשראי נובעת מהמשלוחים שאפשרו מעט פעילות והשאירו חלק מהמסעדות בחיים. עם היציאה מהסגר הראשון יש עלייה מסוימת בשני התחומים, אולם גם כשהם "בשיאם" מדובר על פעילות שנמוכה ב-30-40 אחוזים מהפעילות העסקית בשנה הקודמת.

ההתרסקות בענף התיירות והבילויים | גרפיקה: יקיר פרטוש
ההתרסקות בענף התיירות והבילויים | גרפיקה: יקיר פרטוש

הסגר השני, של חגי תשרי 2020, ריסק את מה שנותר מהפעילות הכלכלית בתחומי הפנאי והתיירות, והיא שוב צנחה לרמות של הסגר הראשון.

אבל יש גם מי שהכנסותיהם נותרו קבועות, גם בשנת 2020, ומי שההכנסה שלהם אף עלתה מעט. מדובר בראש ובראשונה בעסקים שמוכרים את המוצרים היסודיים ביותר: מזון ומשקאות. אלה נותרו פתוחים גם ברוב תקופות הסגר. גם ענף הביטוח נותר יציב בהכנסותיו, שכן רוב האנשים עושים עסקאות שנתיות של ביטוח רכב, חיים או דירה, כאלה שאינן תלויות במצב חיצוני ובדרך כלל פרושות לתשלומים שווים לאורך השנה.

יש גם מי שנפגעו פחות מהקורונה - ואפילו מי שהרוויחו | גרפיקה: יקיר פרטוש
יש גם מי שנפגעו פחות מהקורונה – ואפילו מי שהרוויחו | גרפיקה: יקיר פרטוש

הענף היחיד שהראה צמיחה של ממש בהכנסות הוא ענף המחשבים והתוכנה, עם התפשטות השימוש בזום והמעבר של אחוז ניכר מהמשק וממערכת החינוך לשימוש ברשת לעבודה מהבית. בספטמבר 2020 עשו הישראלים פי שלושה יותר עסקאות בתחום זה מכפי שעשו בספטמבר 2019, רגע לפני פרוץ המגפה – עם עלייה עקבית לאורך כל השנה, ועלייה במספר העסקאות עם כל סגר או דיבור על סגר.

המשק הישראלי נמצא במצב קשה עם סיום 2020. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעל נתוניה ביסס יקיר פרטוש את הגרפים, לא עוסקים בנבואות – אבל הנתונים לא מבשרים טובות לגבי שנת 2021, גם אחרי בוא החיסונים. גם מי שמקווה ומאמין שהגרפים בשנה הבאה יראו מגמת עלייה כללית חייב להודות שייקח למשק הישראלי כמה שנים לפחות, כדי לחזור לרמת הפעילות של השנה שעברה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות