הדו"ח הוגש הבוקר לנשיא ריבלין, שאמר ל"כלכליסט": "הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי. לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי פגיעות, סובלות בצורה הקשה ביותר".

ואכן, 15% ממעמד הביניים ירד ברמה הכלכלית שלו, והאוכלוסיות שסובלות בצורה הקשה ביותר, הן האוכלוסיות המוחלשות מראש.

דו"ח העוני האלטרנטיבי בודק את הוויתורים שמשפחות שחיות בעוני עושות, ומונה חמישה סעיפים עיקריים: רכישת מזון חיוני, החזרת חובות, תשלום חשבונות, דיור הולם, תרופות וציוד לימודים. בתקופה האחרונה שליש מהמשפחות דיווחו על מחסור באחד מהסעיפים, לעומת עשרה אחוזים בתקופה שלפני המשבר. חמישית מהאוכלוסייה צמצמו את הארוחות שלהם, על לפי דו"ח הלמ"ס, ומתוך אוכלוסיית הנתמכים, 10% מדווחים על ימי צום שלמים, וכמעט כולם מספרים שהאוכל אינו מספיק, והדאגה למזון היא דאגתם העיקרית.

הפערים החברתיים המשתקפים מהדו"ח כואבים. 89% מהמובטלים בתקופת המשבר הם ללא תואר אקדמי. לחצי מהאנשים שירדו במעמד הכלכלי אין כלל חסכונות או ביטחון. וכמובן, האוכלוסיות שנפלו למצוקה הכלכלית הקשה ביותר, הן אלו שהיו מלכתחילה בשוליים, דוגמת הערבים והחרדים.

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב: "עוצמת המספרים והמהירות בה גדלו הפתיעו את הארגון. אנחנו חשבנו שנראה את זה רק ב-2021. זה מראה שבעשירונים התחתונים קל מאוד לרדת אל מתחת לקו העוני אבל קשה מאוד לעלות לחזרה. יש פה רעידת אדמה מאוד גדולה." וינטרוב ומסיים בביקורתף "ההתכווצות של מעמד הביניים פוגעת בחוסן החברתי. חייבים להפנות משאבים לסיוע למאות אלפי אנשים. אבל אין תשובה ממשלתית. הם עסוקים בפוליטיקה ואין תקציב".

אמירה דומה נשמעת גם מדבריו של מייסד אירגון לתת, ז'יל דרמון: "המדינה היא זו שיצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית". מלבד התרסקות כלכלית ומצוקה, מציב הדו"ח גם מראה לא מחמיאה לפני החברה הישראלית והפערים המדאיגים שבה.