כל אישה בישראל נתקלת השכם וערב בטקסטים שלא באמת מופנים אליה עד הסוף: ברוכים הבאים, האט, עצור, המתן בסבלנות. לחץ כאן, ענה על השאלה, הכנס סיסמא. אנחנו עושות את התרגום בראש, מבינות שהפניה כמובן "נעשית בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך מיועדת לשני המינים", אבל איפשהו עמוק בפנים, אנו חשות את הזרות. מרגישות שלא ממש מדברים אלינו.

הפתרונות שמאפשרת העברית, שפה ממוגדרת במהותה, אינם נטולי בעיות. אנחנו לגמרי בעדם ומבינים שלמילים יש כוח ושהדרך בה אנחנו מדברים ומדברות מייצרת תודעה, אבל אנחנו גם מבינים שלרבים הם אינם מחליקים בקלות בגרון ומקשים על הקריאה. היי, אפילו אנחנו, עם כל המודעות, חוטאים ושוכחים לעיתים לפנות לכולם (ולכולן).

כמה שמחנו לפגוש פתרון חדש ומהפכני לסוגיה. אם טרם נתקלתם בו, ממש שווה לכם (ולכן) להכיר: פונט חדש, שוויוני, שמאפשר לכל קורא או קוראת, למצוא בכתוב את עצמו או עצמה. עם הפונט הייחודי, גם במשפט הזה יכולנו להימנע מן הסרבול. ללא צוררך בלוכסן, נקודה או פניה כפולה. ככה פשוט.

שלטים שעושים שימוש בגופן פורץ הדרך נצפו כבר בכמה ישובים ובתי ספר בארץ, שבחרו לברך את הבאים בשעריהם, במקום בשלטי "ברוכים הבאים" הרגילים, בכיתוב הפונה לשני המינים.

שלטים דומים הותקנו גם בעיריית רעננה ובכניסה למועצה האזורית גזר. כן ירבו.

את הפונט החדשני עיצבה המעצבת מיכל שומר, במסגרת עבודת הגמר שלה בלימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון (HIT). מערכת האותיות של שומר נקראת "עברית רב־מגדרית", היא מאפשרת כתיבה וקריאה רב־מגדריות, מנכיחה את הנשים בשיח ומייצרת מרחב חדש לזהויות מגדריות א־בינאריות.

גם כאן נדרשת התרגלות, העיניים עוד צריכות להתיידד עם מה שהן רואות, אבל העובדה שזה צורם לנו רק מדגישה את הנקודה. הצרימה אמורה לגרום לנו ‏לחשוב כמה עקום המובן מאליו. ‏תוך כדי קריאה, בכל פעם שאני מתבלבלת, ‏אני מרגישה שהמוח שלי עובר חיווט מחדש. חיווט נכון יותר, טוב יותר. כזה ‏שמכבד אותי עד הסוף.