בהתאם לפרסומים בתקשורת, סנגורו של היורה טען בדיון המעצר שמרגע שהאקדח נלקח מהחשוד, נעלמה מסוכנותו. במלים אחרות – האקדח שהחזיק היורה הוא שהפך אותו למסוכן. נכון, טיעונים של סניגורים צריכים להישמע בביקורתיות שהרי באופן טבעי הם נאמרים מתוך אינטרס מובהק ועמוק. אולם אותה אמירה שביקשה לחלץ יורה ממעצר מגלמת אמת גדולה – לעתים נוכחותו של כלי יריה היא שהופכת אדם למסוכן. לעתים, אף אדם "נורמטיבי", "שומר חוק", כזה ש"אינו מסוכן לאיש" עלול למצוא את עצמו נוטל חיי אדם או פוגע בהם באופן בלתי הפיך בלי להקדיש לכך מחשבה נוספת. בית משפט השלום קיבל את הטענה, שחרר את היורה למעצר בית, וקבע כי נטילת האקדח אכן מצמצמת את המסוכנות (החלטה שנהפכה בהמשך, לאחר ערעור שהגישה המשטרה).

הירי בערד אמור להדליק, שוב, ובפעם המי-יודעת-כמה, נורת אזהרה במשרד לביטחון פנים. האקדח שהחזיק היורה ניתן לו ברישיון. מדובר באדם מבוגר, ללא עבר פלילי, שהתנדב במשטרה. שידור חוזר של הירי שירה מאבטח נתנייתי בזוגתו ("שירות צבאי מלא ללא בעיות, נטול עבר פלילי, הזמין אמבולנס אחרי הירי"), של הגבר מראשון לציון שירה באשתו על רקע מתח בזוגיות ("נושא את האקדח ברישיון זה כמה שנים, שאותו קיבל ככל הנראה בשל עבודה קודמת") ושל מאבטח מפתח תקווה שירה בזוגתו והתאבד ("החזיק אקדח ברישיון", "ללא עבר פלילי ולא הוגשו נגדו תלונות על אלימות או איומים").

מקרה אחרי מקרה היורים מתארים רגע של חוסר שליטה, אובדן שיקול דעת, מעשה פזיז נמהר שהפך ברגע גם את חייהם.

זה אינו כתב הגנה.

אדם שנטל חיים צריך לרצות על כך את עונשו. אדם שפגע באופן בלתי הפיך באחר ללא סיבה צריך לשאת את אות הקין על מצחו. אדם שלא שלט במעשיו וגרם נזק לא רק לקורבן אלא לשלל מעגלים סביבו – לא בקלות יסולח לו.

זה אינו כתב הגנה.

לא כתב הגנה, אבל אולי הפניית אצבע מאשימה. בשנים האחרונות, תחת השרים ארדן ואוחנה, נוקט המשרד לביטחון פנים מדיניות מרחיבה המקלה על קבלת רישיון לנשיאת כלי יריה. אותם "תבחינים" שמרחיבים עוד ועוד את מעגלי הזכאים להוציא רישיון, מאפשרים ליותר ויותר גברים (כן, גברים. זהו לא אמצעי רטורי – היחס בין נושאי הנשק לנושאות הנשק הוא עצום, וההגדרות מי זכאי לשאת נשק מוטות באופן חד משמעי לעבר גברים יהודים) להתחמש, גורמים ליותר ויותר סכסוכים להסתיים במוות.

הגיע הזמן לומר די. פריצה לרכב אינה עבירה שעונשה מוות. רצון להיפרד מבן זוג אינה עבירה שעונשה מוות. שובבות שגרמה לילד לשחק עם האקדח שאבא "מחביא" במגירה – גם היא אינה עבירה שעונשה מוות. את האסון הבא, אפשר וצריך וחייבים לעצור.

עורכת דין גלית לובצקי מתמחה בייצוג נפגעי עבירה ונפגעי ירי מורשה.