במהלך דיון בנושא התכנית הלאומית למניעת אובדנות, סיפר תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה על קפיצה במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ משבר הקורונה. בכל שנת 2018 נרשמו 129 מקרים, לעומת שנת 2020, שמתחילתה נרשמו 168 מקרים עד חודש אוקטובר.
מוסקוביץ' ציין: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים, ממאבטח בלשכה, פקידי הקבלה, נציגי פניות הציבור ועוד. ההדרכה תהיה ממוקדת לצורך זיהוי וטיפול בפניות בעלות אופי אובדני".

בער"ן, האגודה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית, דיווחו גם על מגמת עליה במספר הפניות האובדניות על רקע מצוקה כלכלית. לדבריהם, בשנת 2019 הם ענו על 200 אלף פניות, לעומת 268 אלף פניות שקיבלו מתחילת שנת 2020. בנוסף, בער"ן מופעל נוהל חירום להצלת חיים שלוש פעמים ביום: "כ-60 אחוז מהפניות אלינו זה מבוגרים צעירים שמתמודדים עם משבר כלכלי ותעסוקתי שאליו מצטרף משבר נפשי", אמר ד"ר שירי דניאל, מנהלת מקצועית בער"ן.

בדיון הוצג מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וממנה עלה כי הנתונים הרשמיים מצביעים על כ-400 מקרי התאבדות בישראל בכל שנה. עם זאת, על פי הערכות משרד הבריאות, מספרם הוא בפועל כ- 500, זאת בשל תת-דיווח על התאבדות כסיבת המוות. התוכנית הלאומית של ישראל למניעת אובדנות לא יושמה במלואה, למרות שאושרה בהחלטת הממשלה משנת 2013.

נציגת משרד העבודה והרווחה, מלי אורגד, אמרה בדיון כי המשרד החל לעסוק בנושא זה בשנים האחרונות. לדבריה, נבנה מודל עבודה עם שני ערוצי התערבות: מרכזי סיוע למשפחות שכולות שנותנים מענה למשפחות בנושאים של התאבדויות ותחנות לטיפול זוגי ומשפחתי.

לוועדה הגיעה גם אם לשבעה מירושלים שאחד מבניה התאבד. "אחרי המקרה קיבלנו תמיכה ממרכז הסיוע אלה", כך מספרת, "התמיכה אפשרה לנו לעמוד על הרגליים. יש לי הרבה הכרת הטוב שהיא באמת לא מובנת מאליה. יכולנו להוציא סכומי עתק אם היינו אמורים להשקיע באופן אישי. אנחנו מרגישים שזה מאוד הקל ושיפר את המצב".