כזכור, פוליטיקלי קוראת פרסמו תחקיר המבוסס על ראיונות עם יותר מ-40 חיילים וחיילות לשעבר בתחנת גלי צה"ל, משנות השמונים ועד היום, שחשף הטרדות מיניות, התעמרויות וגם התעלמות לכאורה של ראשי התחנה מהתלונות השונות. בתחקיר הוזכר גם שמו של הופשטיין.

הופשטיין, לשעבר ראש דסק התחקירים בתחנה, משמש כיום כראש דסק התחקירים של "זמן ישראל" – שם פרסם בעצמו תחקיר על התחנה לפני כשנה וחצי. שתי התלונות על הטרדה מינית שהוגשו נגדו דווחו עוד בשנת 2016, מבלי לציין את שמו. שנה לאחר מכן הופשטיין פוטר מהתחנה בשל "קיצוץ תקציבי", והוא תבע את גל"צ בטענה שחווה התעמרות ופוטר ממניעים פוליטיים. התביעה הסתיימה בפשרה, והופשטיין פוצה על ידי התחנה בעשרות אלפי שקלים.

בתחקיר של פוליטקלי קוראת, שתי החיילות שהתלוננו נגד הופשטיין, מתארות את ההטרדות המיניות לכאורה שחוו מצדו. "עבדתי עם אבנר הופשטיין כמפיקה לפחות פעם בשבוע", נכתב בתחקיר, "המפיקה והעורך יושבים קרוב זה לזה. הוא היה מניח יד על הגב התחתון, על הירך, מלטף את השיער… מעיר הערות לא לגיטימיות כמו 'אני מאונן על הקיר'. ממש מגעיל. ובכל משמרת, בצורה עקבית. בשלב מסוים עברתי עמדה כדי להתרחק ממנו".

הופשטיין, שנמנה גם בין חברי הועד המנהל של ארגון העיתונאים, הגיש תביעה כנגד התאר, כמו גם חדשות 13 על כתבה שעשו בנושא וגם את חיים לוינסון ששיתף את הכתבה וצייץ כנגד הופשטיין, ״תוך שהוא חוזר על דברי הדיבה ואף מוסיף הערות סרקסטיות כנגד התובע״, כך מלשון כתב התביעה.

תאוות פרסום וקידום אג'נדה

בכתב התביעה שהוגש נכתב כי התחקיר של פוליטיקלי קוראת הינו: "סיפור מרושע, מבחיל ומצוץ מהאצבע, אשר נבדק ולא נמצא בו כל ממש".

"כלל הפרסומים אינם אמת. נעשו בחוסר תון לב, תוך חריגה בוטה מתחום הסביר והתעלמות מכל נורמה עיתונאית בסיסית. האתר התעלם במפגיע מהכחשתו הגורפת של התובע שנמסרה להן מראש". עוד נכתב כי: "פעלו משיקולים של תאוות פרסום וקידום אג'נדה.

באפשר לפרסומים בחדשות 13 נטען כי: "בתוכנית הטלוויזיה חזרו על השקרים שבכתבה ואף הוסיפו עליהם שקרים חמורים נוספים, לרבות הצגת התובע כ"טורף מיני".

התביעה מתייחסת גם לפרסומים של לוינסון בחשבון הטוויטר כ"מפיץ דברי דיבה" ומי שחגג על ממצאי התחקיר.

הופשטיין תובע 120 אלף שקל מפוליטיקלי קוראת, העורכת הראשית נעה בורשטיין חדד ומאיה רומן מנהלת האתר. 120 אלף שקל מחדשות 13 ומהמנהל ו -120 אלף שקל מהעיתונאי חיים לוינסון, סך הכל 360 אלף שקל. כמו כן, התביעה דורשת הסרה של כלל הפרסומים מאתר האינטרנט וחשבונות הטוויטר והפייסבוק.

"למרות שהוא יודע להגיד את כל המילים הנכונות ולהשתמש בתעלולי היח״צ הנכונים, התביעה הזו היא תביעת השתקה. היא לא משתיקה את ערוץ 13, בעל הכוח והמשאבים, היא משתיקה את הנשים האמיצות שהעזו להעיד על החוויות שלהן בזמן השירות הצבאי שלהן ועל נשים שעתידות להעיד על חוויות דומות. היא נסיון להשתיק ולהכתיב עבור גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד במדינה את גבולות הגזרה העיתונאיים ולהבהיר שמותר לנו לכתוב על סוגיות מסויימות, אבל שלא נגזים עם כל המיטו הזה. בתביעה הזו ישנו גורם בעל כוח ציבורי, עיתונאי מבוסס בעל מוניטין של לוחם צדק עשוי ללא חת, אדם בעל קשרים, כוח וחברים במקומות הנכונים. מולו ניצבות שתי נשים צעירות, שהיו חיילות כששירתו לצידו וחוו חוויה מטרידה שהן תיארו בכתבה שלנו. זו השתקה שפועלת נגד המהפכה של השנים האחרונות במסגרתה נשים לא שותקות יותר ולא מקבלות את המגבלות של בעלי הכוח ומי שחושבים שהשיח התקשורתי שייך להם", מוסרת נעה בורשטיין חדד מפוליטיקלי קוראת.

בעקבות התחקיר על גל”צ: תמיכה, והאשמות על עלילת דם