מפכ״ל המשטרה הודיע בשיחה כי יפעל להטמעת הנוהל וליידוע כל השוטרים לגביו. המפכ״ל אף אישר כי מכאן ולהבא כל עיכוב של עיתונאי, אם ידרש על פי תנאי הנוהל, יאושר מראש על ידי קצין בדרגת תת ניצב לפחות, כקבוע בנוהל.
לצד זה מפכ״ל המשטרה העלה לפני מלצר ולין שורה של הצעות לשיפור העבודה של העיתונאים בשטח בעתיד, מבלי שהדבר ייפגע בפעילות המשטרה,  בחופש העיתונות, ובנוהל, והכל בדגש על זירות פליליות ואירועי הפרות סדר.
בין היתר הציע המפכ״ל אמצעים שראוי להכניסם בעתיד – לשם זיהוי העיתונאים באמצעות אפוד זוהר ותעודת עיתונאי מסודרת ומאושרת על דש האפוד בזמן הסיקור בזירה.

המפכ״ל ציין כי המשטרה רואה חשיבות גדולה בעבודתם של העיתונאים והתקשורת בכלל במדינה דמוקרטית והדגיש כי בין משטרת ישראל לבין ארגוני העיתונאים קיימים קשרים רציפים על בסיס יום יומי. כל פנייה מצד נציגי הארגונים לדוברות המשטרה מטופלת ונבדקת בזמן אמת. מפכ״ל המשטרה פירט לפני מלצר ולין את הסכנות בהמצאות של עיתונאים בזירות המטופלות על ידי המשטרה ואת החובה של העיתונאים להשמע להוראות המשטרה בזירות השונות והבהיר כי גורמי המשטרה פועלים בשטח כדי לשמור על שלומם של העיתונאים.

ארגון העיתונאים נגד הצעת המפכ"ל

ארגון העיתונאים בתגובה להבנות של מועצת העיתונות ומפכ"ל המשטרה: ״בניגוד לאמור בהודעה, אין נוהל המסדיר מעצר או עיכוב של עיתונאי וטוב שכך. הנוהל המדובר מתייחס אך ורק למניעת גישה של עיתונאים לזירת סיקור שיכולה להיעשות באישור תת ניצב, אבל בטח שלא למעצר או עיכוב. אנחנו שבים וחוזרים על העמדה העקרונית שלנו – אין לעצור או לעכב עיתונאים בעת מילוי תפקידם. העיתונאים משרתים את הציבור ויש להתייחס אליהם ככאלה".

עוד הוסיפו כי: ״בנוגע להצעתו של מפכ"ל המשטרה כי עיתונאים יזהו את עצמם בעזרת אפוד זוהר, הרי שמדובר בהצעה שחוטאת למהות העבודה העיתונאית ומתעלמת מכך שכל מקרי המעצר והאלימות האחרונים כנגד עיתונאים היו למרות שאלה הזדהו בצורה מפורשת כעיתונאים בפני השוטרים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים״.

נוהל הסדר התנהלות המשטרה מול גורמי תקשורת

נוהל התנהלות המשטרה מול גורמי התקשורת המדובר, הינו נוהל שגובש בשנת 2018 בעקבות שלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ בשנת 2017 על רקע הפיגוע הרצחני בהר הבית. העתירות הוגשו על ידי האגודה לזכויות האזח, ארגון העיתונאים והתאגדות עיתונאי החוץ. באותו אירוע הוחלט במשטרת ישראל לאסור את הכניסה של אזרחים, כמו גם עיתונאים, לשטחים מסויימים בעיר העתיקה בירושלים. שלוש העתירות שהוגשו ביקשו להורות למשטרת ישראל לחדול  מהגבלת הסיקור העיתונאי על המתרחש בעיר העתיקה בירושלים ובסביבותיה, ולפעול לגיבושה של מדיניות סדורה ושקופה בנושא השמירה על חופש העיתונות.

הנוהל מפרט את העקרונות המנחים בהתנהלות המשטרה מול גורמי תקשורת. על פי הנוהל, הכלל הוא מתן גישה לגורמי תקשורת המבקשים לסקר זירת אירוע, גם במצבים שבהם נאסרה הכניסה למי שאינם גורמי תקשורת. על המשטרה לבחון מתן אפשרות גישה לגורמי תקשורת לזירת אירוע תחת מגבלות, אם על דרך של ליווי משטרתי, אם על דרך של הגבלת זמן או מקום, ולבסוף, הנוהל מגדיר את דוברות המשטרה בתור ‘הכתובת היחידה והבלעדית המקשרת בין גורמי תקשורת ובין משטרת ישראל, שתפקידה לתווך ולקשר, עובר לאירוע ובמהלכו, בין מפקד האירוע ויתר הגורמים הרלבנטיים במשטרה, לבין גורמי התקשורת. למעשה, אין כל איזכור בנוהל למעצר של עיתונאי בעת סיקור אירועיים.

"מוקדם עדיין לדעת מה תהא תרומתו והשפעתו בפועל, בשטח, אם וכאשר. על כל פנים, זהו נוהל חשוב, טוב שבא לעולם", כתב השופט נעם סולברג בפסק הדין בשנת 2018. "יש לקוות שכלל הנוגעים בדבר – עיתונאים ושוטרים כאחד – ישכילו לפעול על-פיו מתוך הידברות, ומתוך הכרה בחשיבות הערכים והאינטרסים המונחים על הכף – חופש העיתונאות מזה, וחובתה של משטרת ישראל לשמור על הביטחון והסדר הציבורי מזה".