גיל אליהו, פלאש 90 (פול)
ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לפני מספר ימים להתפשטות וריאנט אומיקרון בישראל והזהיר כי: "אנחנו רגע לפני סערת הדבקה שכמותה לא ראינו בישראל". בנט אמר זאת בראיונות רדיו שהעניק לגל"צ ו"כאן" רשת ב'. לדברי בנט "אנחנו הולכים להיקף הידבקות גבוה מאוד, כזה שלא ראינו בישראל. הסערה תקרה, לא יכולים למנוע את זה". רה"מ בנט לא מחדש כאן. נהפוך הוא, הוא אומר זאת מאז יומו הראשון בתפקיד. דברים אלה דומים מאוד גם למה שאמר קודמו בתפקיד, רה"מ נתניהו. רק אז הקורונה היתה חדשה, החשש מממנה וחוסר הידיעה וההבנה היו אמיתיים יותר ולכן הקשב הציבורי להוראות משרד הבריאות – גבוה יותר.
כשהציבור הישראלי מציין שנתיים למגפה ודור 5 לוריאנטים, נדמה שיש גרף שבו ככל שהווריאנט מסוכן יותר כך הציבור הישראלי מתעלם מהאזהרות לגביו. כשבנט זועק שהווריאנט מסוכן ושמערכת הבריאות לא תעמוד בכך, הציבור הישראלי אדיש, מתעלם ומנסה להמשיך את חייו הרגילים עד כמה שניתן.
אם נשווה את המצב לקמפיין מסחרי נגלה שלמרות ההשקעה העצומה בפרסום עם שלל קמפיינים שנערכו בשנתיים האחרונות – הציבור לא קונה את המוצר, קרי, את החיסונים או סתם עמידה בהנחיות. במקביל לפעולותיהם של משרד הבריאות ומשרדי הממשלה יש יקום מקביל ברשתות החברתיות שבו נאמרים שלל דברים – מפייק ניוז ועד חוסר הבנה של המותר והאסור לגבי ההנחיות החדשות. התקשורת סיקרה ללא הרף את הבלבול שחש הציבור לגבי הנהלים החדשים ועדיין – איש לא מסביר לו בצורה פשוטה מה הוא מתבקש לעשות ומה לא. מה מותר ומה אסור.
כשברשתות החברתיות מתייחסים לאומיקרון כאל וירוס "קל" (רק איש לא מסביר מה המשמעות הגופנית של "קל") – המדינה מפסידה כי המדינה נתפסת "היסטרית" וכידוע, לא מתייחסים ברצינות ל"היסטרים".
לכן, על ממשלת ישראל והעומד בראשה לעצור רגע להבין מה השאלות שהכי מטרידות את הציבור? מה הציבור רוצה לדעת ולהבין? איפה עובר הכשל בין המידע האמין שהצטבר עד כה ממחקרים רציניים להעברתו לציבור? רק אז ועם חידודו מסרים נכון ומדוייק ניתן לצאת לקמפיין עם פנייה מושכלת לציבור. כי אם נמשיך באותה דרך, שכבר הוכחה כלא יעילה – לא נגיע לשום מקום.
הכותב הוא רוני הרש, יועץ תקשורת ואסטרטגיה, בעלים של "הרש תקשורת ואסטרטגיה"
