טורים אישיים

מיס יוניברס: הרבה קדימונים, אבל לאן נעלם הטקס? | ביקורת TV

מתוך טקס מיס יוניברס מתוך טקס מיס יוניברס

לפני הטור הקרוב אני שמה על עצמי שכפ"ץ (אגב אנקדוטה קצרה: אילנית לוי נשלחה עם אחד כזה למיס יוניברס 2001). ועכשיו כשאני ממוגנת מספיק הגיע הזמן להוריד את האבן הזו מהלב – אני מתגעגעת לעבר. לימים בהן תחרויות היופי היו משודרות בפריים טיים, פרומואים מפוארים הציפו את ערוץ 2 הישן והטוב במשך שבוע, וכל המשפחה הייתה מתכנסת בסלון עם איזה אוכל מטוגן טוב וצופה ביפות של המדינה הולכות במגוון שמלות ובגדי הים של המעצבות והמעצבים הכי שווים בארץ. חוץ מבטי רוקאווי, הכל היה פשוט חגיגה לעיניים. חו"ל בישראל.

ואז חלפו השנים ויופי הפך למילת גנאי. פתאום בשם הפוליטיקלי קורקט אסור להשתמש בשם תואר הכי בסיסי, כי איפשהו תמיד יהיו מישהי/ו שיפגעו בשם עצמם או מישהו אחר שיכול היה להיפגע אילו. נשים וגברים שמעולם לא התעניינו בדוגמנות ואופנה, פתאום נפגעים בשם איזו אג'נדה כללית שעד לפני כמה שנים כלל לא נגעה להם. מה שמדהים הוא הדיסוננס בין התיעוב המוחלט לתחרות מלכות היופי והאהדה הכמעט מוחלטת למופעי דראג למשל, לסדרות כמו "רופול דראג קווין", שכל כולן עוסקת בתחרות על מי מתלבשת, מתאפרת ורוקדת טוב יותר. למה זה מתקבל? כי היום הכל מתנהל בשם אותו הפוליטיקלי קורקט המוקלל. מבלי לשים לב הפכנו לעדר של דעה פופולרית אחת, שרק היא זו שמתקבלת על הדעת וכך הצטמצמנו לכדי משהו אפור, מדכא ומשעמם. השלב הבא הוא לבטל את תצוגות האופנה ואת תחום הדוגמנות ככלל. אוהבים אופנה? תחפשו מקצוע אחר.

בדיוק מהסיבה הזו תחרות מלכות היופי כבר כמה שנים טובות לא משודרת בטלוויזיה, אלא באיזו מחתרת בויינט. הסנסציה הגדולה הגיעה כשהוחלט שאת תחרות מיס יוניברס השנה ישדרו מארץ הקודש. רוצים לצפות בשידור החי? רק אם יש לכם yes. עד שכבר יש לנו להתרגש עם כל העולם (הערכה מדברת על 600 מיליון צופים!) אנחנו נאלצים להסתפק בקדימונים בלבד, בלי הטקס עצמו.

והנה, איך שהטקס נוחת באילת, התעוררו להן כל היפות והנכונות (סליחה אמרתי יפות) שרובן, באופן מדהים, מלכות יופי בדימוס, ויוצאות נגד התחרות. ביניהן האכזבה הגדולה מכולן – לינור אברג'יל. "השנה 2021. נשים מהלכות בבגדי ים בעוד אנשים מחפיצים אותם ובוחרים את זו שתזכה להיות מיס יוניברס! באמת?? זה פשוט בזיון שהבנות שלנו צריכות לחיות גם היום על ידי אישור חיצוני גופני שמעריך את ערכן…" כתבה אברג'יל. הייתי מוחלת לה על הדברים הללו כי בנוסף למחלת השכחה שכנראה לקתה בה, עם השנים אברג'יל גם חזרה בתשובה ולכן באופן טבעי היא רואה את הדברים אחרת. אבל כמי שמסתובבת בעולם ומתפרנסת מההרצאה "brave miss world" (המעולה אגב) הייתי שוקלת מילים.

למי שבכל זאת חזה בפלא הזה, הטקס אתמול היה טיפת צבע בתוך השעמום הנורא שכפה עלינו העידן החדש. מעבר לכך שמבחינה תיירותית מדובר בשיחוק גדול (בעיקר כי עכשיו כל העולם יודע שגם לנו יש ביונסה – נועה קירל המושלמת) – זו פשוט תחרות כל כך צבעונית וכיפית לצפייה. לא היה ראוי שטקס כזה ישודר באחד הערוצים המרכזיים? לגמרי היה, אבל ברור לי שאני בדעת מיעוט ותכף גם את הקול הזה יהיה לא נעים להשמיע ברבים.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות