מדיה, על סדר היום

ופתאום כולם נזכרו בסקופ של לירן לוי | איש השבוע

לירן לוי. עובר מעזור למוזס

רעם ביום בהיר של כאילו-חורף בנובמבר: מפקד כלא גלבוע פרדי בן שטרית, שהעיד השבוע בפני ועדת הבדיקה הממשלתית למחדל בריחת המחבלים, סיפר כי בעבר "חיילות חובה ששירתו בארגון סורסרו". התקשורת והפוליטיקאים רוגשים וגועשים כבר יומיים.

רק שהדברים החמורים כבר נחשפו לפני כשלוש שנים, בכתבת תחקיר מצויינת (מצורפת בהמשך) של העיתונאי לירן לוי, כתב המשטרה של ערוץ 20 בזמנו, והיום כתב המשטרה של וואלה. אבל, בגלל שמדובר בחשיפה בערוץ נישה, מרבית התקשורת שלא אוהבת לפרגן התעלמה מהסיפור (למעט אריק וייס מחדשות 13 וקרן נויבך). וכך, תיק החקירה נגד קצין המודיעין, שלכאורה שיבץ סוהרות לאגפי האסירים הבטחוניים, נסגר מחוסר הוכחות וללא הד תקשורתי.

לירן לוי: "היום בו סגרו את התיק היה יום קשה. לשמוע את הסוהרות אומרות שהפרקליטות לא מאמינה להן, לראות שהציבור לא מגיב לזה, שזה לא מקבל הד תקשורתי… הרגשתי אחריות עליהן, כי אף אחד לא התייחס אל הבנות האלה והן סובלות. אני רואה את המצב הנפשי שלהן ואני מנסה לזעוק את הזעקה שלהן ואני לא מצליח".

– לא מצליח כי מרבית התקשורת מתעלמת?

"היה סיקור תקשורתי, אריק וייס וקרן נויבך. אבל כשהתקשורת רוצה, היא יודעת לשים את הפוקוס על דברים ולהפעיל לחץ. היא יכולה. אני מזכיר לך את מקרה ירין שרף בו הופעל לחץ לטובה והדברים השתנו. או כשכל המדינה סערה על גל גברעם. איפה הסיפור הזה ואיפה גל גברעם?"

– ציפית שיעשו פולואפים?

"כן, כי זה לא סיפור רק של לירן לוי. זה סיפור של שימוש וסרסור בסוהרות, תראי, זה כן קיבל טיפול בתקשורת אבל יחסית בשוליים. זה לא פתח מהדורות. זה מאוד תסכל אותי".

– היית כתב חדש בתחום, והגעת לסיפור שאחרים פספסו.

"קיבלתי תאריך מתי אנחנו עולים עם מהדורה ראשונה, והיה לי ברור שאני צריך להגיע עם תחקיר למהדורה הזאת. בתור כתב חדש שעדיין לא מכיר את המשטרה ויש לידי אריות מנוסים כמו דורון הרמן משה נוסבאום ואחרים, בחרתי נישה שהם פחות מתעסקים בה. יש לי קשר עם משפחות שכולות שמתרעמות על התנאים של המחבלים בכלא. הפעלתי את כל מה שיכולתי כדי להגיע לאנשים שיכולים לדבר, שסיפרו על התנאים המפליגים של המחבלים. אחד מהם אמר, בדרך אגב, שהם מקבלים גם סוהרות".

– וכבר אז הבנת שזה סיפור שיכול להיות גדול?

"הבנתי שאני צריך לבדוק ושאין לי הרבה זמן, אז עזבתי את זה לכתבה הראשונה, שהיתה על תנאי המחבלים בכלא. אחר כך חזרתי לנושא, התחלתי לבדוק והפעלתי הרבה מאוד קשרים כדי לנסות להבין איפה בדיוק הסיפור הזה התרחש. זה היה תחקיר של חצי שנה שבו הצלחתי גם להגיע לסוהרות. ואז בחודש יוני כבר עליתי עם התחקיר במקרה של סוהרת אחת, ואחר כך הגיעה השנייה, מה שהביא בעצם לחקירה, כי בהתחלה דובר שב"ס אמר שזה לא נכון. העדות השנייה שינתה את פני הדברים. ואחריה הייתה עוד עדות".

הכתבה הראשונה של לוי בערוץ 20 על פרשת הסוהרות:

בערוץ 20 הבינו די מהר מה יש להם ביד, כשלירן הביא את הממצאים, ההקלטות והאירועים שנשמעים בלתי אפשריים במבט ראשון, ונתנו לו את הגיבוי המלא. כאמור, הסיפור עלה, עשה מעט מדי רעש ציבורי וגווע בהמשך הדרך. לוי עצמו פרש מהערוץ חודשיים וחצי אחר כך, ובתקשורת התפסמה הודעת ווטסאפ מרגשת ששלח לחבריו בערוץ אחרי שבאתר הערוץ פורסם טור הומופובי של בועז גולן. לוי הצטרף לאתר וואלה ככתב המשטרה ובטחון הפנים.

– ועכשיו מה? מה קורה כשכולם פתאום נזכרו בסיפור החמור הזה?

"אני מוצף בטלפונים. יש הרבה אנשים שלא שמעו על הסיפור בכלל, ורק עכשיו מדברים עליו. שלא ידענו לא הכרנו. יש כאלה שאומרים שהכירו אבל לא חשבו שזה עד כדי כך, ועכשיו נפל האסימון".

אם היינו צריכים עוד הוכחה לכך שכדי להרעיד את אמות הסיפים בציבור הישראלי לא מספיק לומר, יותר חשוב מי אומר את הדברים – ואיפה.

 

 

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות