מדיה

מנגן, שר, מקופח | ביקורת TV

בר צברי בסדרה "מנגן ושר"

צברי הוא הנינט החדשה, הזמר המאמי שכולם זמזמו את 'הים של דמעות' שלו בלי הפסקה ועל בסיס זה כתבו עליו סדרה. והאמת? לצברי הולך די טוב בתפקיד הזה. באופן מפתיע הוא משחק לא רע את סיפור החיים של זמר מזרחי בשנות ה-80. אבל אז, כשפתאום נזכרים שזו סדרה שצולמה ב-2020, מתעורר חשק לתת מכה חזקה על המצח ולשאול "שוב פעם?!"

צברי הוא זמר ים תיכוני שלא מצליח לפרוץ, חי עם אמא קשת יום שאין לה כסף לקנות מקרר חדש, אבל לו יש לב טוב והוא העוגן של כולם ולכן, ספויילר, בסוף יצליח לו (וזה אפילו בלי שראיתי את הפרק האחרון).

אז כן, יש הרבה הומור בסדרה הזו וגם הפוך על הפוך – הז'אנר האהוב ביותר על סדרות שמדברות על קיפוח בעולם המוסיקה שכבר לא קיים, כדי לתת לעצמן איזשהו הכשר ולמבקרים את האפשרות להגיד "כן זו עוד סדרה על על זמר מזרחי מקופח, אבל הי – הוא צוחק על עצמו, אז יש לזה קטע".

לא. אין לזה קטע – זה קטע שנשחק עד תום בכל הסדרות שבאו לפני כן. אני לא רוצה לצאת רביב דרוקר ולהתלונן על גזענות כלפי אשכנזים. אני מבינה שלעשות סדרה על טיפוס ושחפת לא תעניין אף אחד, אבל עד מתי נבלע את הגלולה הזו של הקיפוח? זמרת השנה עדן בן זקן, זמר העשור אייל גולן. מה עוד אתם רוצים מאיתנו? שאלוהים יעזור לי.

גילי חדד (צברי), היה ילד פלא שגדל במועדון של אבא שלו, המהמר והבוגד שלבסוף גם נרצח, כנראה. דפנה דקל, כאמא של צברי, עושה סגירת מעגל נהדרת מאשתו הענייה והאומללה של זוהר ארגוב בסרט "זוהר", לאמו של הענייה והאומללה של גילי (פרפרזה מעניינת).

בהמשך הסדרה, גיל נאלץ להחזיר את חובות אביו לאיש השוק האפור יחי (ששון גבאי), שהוא גם זה שלבסוף יעזור לו עם קריירת הזימרה. בגדול, כל מה שאנחנו רואים היום על המסך, אבי ביטר עשה בשלהי שנות ה-90' המוקדמות וכולם נורא צחקו וגיכחו. כמי שצפתה בכל הסרטים של ביטר – הם אולי דלי תקציב, והשחקנים גרועים, והכל מביך בגדול, אבל לפחות זה היה אותנטי.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות