קרינה שטוטלנד, עורכת מגזין "לאישה" – העיתונאית קרינה שטוטלנד הרחיבה את תחום עיסוקו של השבועון "לאשה" לדיון בחסמים המקשים על נשים בהשתלבות בחברה הישראלית ובהתקדמותן. בתור עורכת השבועון היא תרמה תרומה מהותית לשיח מעצים ולדיון על מכשולים הניצבים בעיקר בפני נשים. ושילבה את התכנים האלה בשבועון הפונה לנשים מכל שכבות האוכלוסייה. כל זה נעשה באמירה צלולה ופורצת דרך בסוגה המגזינית בעברית.

חברי ועדת השופטים ליסה פרץ (יו"ר), מוטי גילת, רוני לינדר, פרופ' רפי מן ועינת פישביין בחרו לפרס לתקשורת האלקטרונית ,את יפעת גליק ולאוהד חמו. מנימוקיהם: יפעת גליק, "כאן 11" – העיתונאית יפעת גליק עוסקת במלחמה עיתונאית עיקשת לחשיפת עבירות, כשלים ומחדלים במערכות ציבוריות. יפעת מעלה בשיטתיות לסדר היום הציבורי פגיעות חמורות באיכות הסביבה של קרטלים ותאגידי ענק, נושאים שכלי תקשורת מסחריים ממעטים לעסוק בהם. כעיתונאית חוקרת בתאגיד השידור, "כאן 11" היא מהווה דוגמה לתקשורת נושכת, משפיעה וחסרת מורא.

אוהד חמו, חדשות 12 – העיתונאי אוהד חמו הוא כתב שטחים ופרשן של חדשות 12 שמסקר את הזירה הפלסטינית במקצועיות ובאומץ. בכתבותיו הוא מנגיש לצופים את המציאות המורכבת ואת חיי היומיום של העם הפלסטיני. למרות העובדה שעבודתו העיתונאית כרוכה בסיכונים, הוא נוכח לעיתים קרובות במקומות ובמצבים שמעטים העיתונאים הישראליים המגיעים אליהם. דיווחיו מביאים על אירועים ועל תהליכים המתרחשים בשטחים מלווים בפרשנות מעמיקה ושווה לכל נפש.

חברי ועדת השופטים לפרס לקריקטורה ע"ש דוש (קריאל גרדוש), בהם גלית גאון (יו"ר), ד"ר מיקי גרדוש, דניאלה גרדוש-סנטו, אסף חנוכה ונמרוד רשף החליטו להעניק את פרס לשנת 2021 לגיא מורד. מנימוקיהם: גיא מורד הוא קריקטוריסט בעל רגישות גבוהה ומבט אישי על מורכבותה של החברה בישראל. גיא מצליח לשקף בעבודתו את המציאות הישראלית וחיי היום יום, מנקודת מבט כנה המוצאת רגשות אנושיים גם במצבים טעונים. בקריקטורות הפוליטיות שלו הוא מצליח לתאר את מורכבותה של החברה בארץ ומצליח לספר סיפור רב שכבתי בדימוי אחד. הוא נע מבחינה סגנונית בין קריקטורה קלאסית למבט קולנועי עכשווי ומעורר הזדהות. הוא חידש והרחיב את פורמט הקריקטורה הפוליטית ובתוך כך מצליח לצקת לתוכו אמירה של ממש לאורך שנים.

"ישנם היום, כאלה הרואים עצמם כפטריוטים ישראלים, שעבורם התקשורת היא אבן נגף, מכשול מעיק. בעיניהם התקשורת תמיד "עוינת". תמיד נגדם. העמדה הזו היא לא ציונית ולא ישראלית. הגאווה הישראלית היא דווקא בתקשורת חופשית, נושכת, מאתגרת פעם אחר פעם את הקונצנזוס הישראלי. מוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו. חברה חזקה היא כזאת שלא חוששת מביקורת – ואפילו ביקורת נשכנית, חריפה. הביקורת שמגולמת לפעמים בתחקיר ארוך ולפעמים בקריקטורה קולעת אחת, מסמנת ומחדדת את הטעון שיפור, את הטעון תיקון. היא עוזרת לכולנו להיות טובים יותר", אמר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו. "זוכי פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש סוקולוב ודוש הם פטריוטים אמיתיים. העיתונאים המצוינים האלה, מזכירים לנו שבניגוד למה שמנסים לספר לנו, מקצוע העיתונאות, הוא מקצוע. מקצוע קשה. מקצוע תובעני. מקצוע שדורש מסירות. חדות. העזה. לא כל ציצן הוא עיתונאי. תקשורת חזקה ואיכותית צומחת כאשר הכתבים בשטח מקבלים את המשאבים, את התמיכה, הגיבוי ואת הבמה להביא את הממצאים שלהם. אנחנו בעיריית תל אביב-יפו מאמינים שתקשורת איכותית היא חובה אזרחית. ותקשורת איכותית תאפשר לנו לקדם צעד אחר צעד את החברה הישראלית, ולהבטיח עתיד טוב יותר ובטוח יותר לנכדות ולנכדים שלנו. עתיד שבו הם מכירים ומכבדים את ה"אחר".