טורים אישיים, מדיה

מלכודת דבש: כמה אירוני ככה מציאותי | ביקורת TV

מתוך הסרט מלכודת דבש מתוך הסרט מלכודת דבש

מלכודת דבש של יואב לימור מספר את הסיפור של היחידה שאולי הכי מעניינת את הציבור הישראלי – יחידת הסוכנים הסמויים. את ההצצה לעולם הזה קיבלנו במליאת כמעט 20 שנה לרצח סא"ל יהודה אדרי, מפעיל סוכנים מיחידה 504, בידי הסוכן הפלסטיני שאותו הפעיל, חסן סעיד אחמד אבו-שעירה, שכונה 'מלכודת דבש'. כמה אירוני ככה מציאותי. האיש שבהתחלה סיפק את כל המידע הרלוונטי בגד במפעיל שלו ברגע האחרון ורצח אותו.

בגלל השנים שעברו מאז הרצח, אפשר אגף המודיעין ללימור והצוות שלו לחשוף לראשונה את התיק של הסוכן שבגד, כולל שמו והמצב המשפחתי שלו באותם הימים. אבו־שעירה התגורר באותם ימים עם משפחתו במחנה הפליטים אל-עזה שבבית לחם וגיוס על ידי סא"ל אדרי ז"ל במהלך האינתיפאדה השנייה. תחילה המידע שמסר על התקפות פוטנציאליות בשכונת גילה היו כל כך מדויקות, ששכנעו כמעט לגמרי את אדרי ושאר הצוות שהוא יכול להפוך לסוכן בכיר בשירות יחידה 504. בזכות המידע שמסר בכמעט שנה של פעילות, הציל את חייהם של ישראלים רבים. אבל אז, בתהליך שגרתי לחלוטין, כשרצה אדרי לאסוף את אבו-שעירה לפוליגרף, הוא ירה בו למוות. למקום נסע אדרי באופן חריג באותו היום עם שני מאבטחים ולא עם אחד כפי שהיה נהוג. אחד המאבטחים שלא נפצע והיה זה שחיסל את בו־שעירה לאחר הירי, סיפר שהסייען התרגז ואמר לאדרי "מה אתה לא מאמין לי?" הסתובב והלך. אבל אדרי שכנע אותו לחזור ולעלות לרכב, ובהסחת דעת של רגע הסייען ירה ורצח את אדרי.

הסרט מעביר את התפקיד המשמעותי שהיה לסא"ל אדרי הן כמפעיל והן כאישיות, ואת תחושת הפספוס והמחסור שלא עוברת. למרות שבנו הבכור, רס"ן א', הלך בעקבותיו – התחושה היא שלא קם באמת שני לו. אדרי לא היה סיפור קלאסי. את החלום להתברג ביחיד 504 כמעט לא היה סיכוי שיגשים, כי מדובר ביחידה אליה מתקבלים קצינים מיחידות מובחרות. אדרי הגיע ממשפחה קשת יום ואפילו לא קיבל תעודת בגרות. למרות כל הקשיים בדרך, הוא התברג ביחידה בתור נהג, כך למד את התפקיד מהשטח. בזמן הזה השלים בגרויות ולימד את עצמו ערבית. קצת לפני שנרצח, סיים תואר ראשון. מהמקום הנמוך ביותר, הפך אדרי למפקד בכיר ולחסין לכל – כמעט איש ברזל. כזה שאף אחד לא האמין שבאמת יכול לקרות לו משהו. בראיון ל- ynet סיפרה הבת של אדרי, רוני, שכשדפקו בדלת לבשר את בשורת האיוב, האמא התחילה לצעוק את השם של הבן שהיה אז בשירות סדיר. עד כדי כך לא יכולה הייתה לתאר שמשהו באמת יכול לקרות ליהודה בעלה. את אותו הסיפור מספרים גם חבריו ליחידה מאז שעד היום לא מצליחים לתפוס, גם שני עשורים אחרי, שאדרי איננו וסיים את חייו בצורה כזו טרגית.

אני אוהבת את הסרטים שיוצר יואב לימור. שנים של סיקור מערכת הביטחון על כל גווניה ובמקביל שידור של תוכניות קלות יותר לעיכול, הופך את הסרטים שלו לנגישים גם למי שכלל לא מעורה בסיפורים המיליטריסטים. גם סיפור סבוך כמו של סא"ל אדרי ז"ל, הצליח לימור להעביר ברגש ובהבנה של גודל האבידה.

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות