תאגיד השידור הציבורי "כאן" התקשר עם משרד עורכי הדין "מיתר" לטובת ייעוץ לקראת דיוני ועדת פרוקצ'יה, לבחינת הטענות שהועלו בתחקיר עיתון הארץ על הטרדות מיניות ויחסי עבודה עכורים. מטרת ההתקשרות היא ייעוץ באשר להיקף סמכויות הועדה, וכן מה מותר – וצריך – להציג בפניה. מיתר לא ייעצו לעובדים באופן פרטני וככל שיעלו ניגודי אינטרסים בין עובד מסוים והתאגיד, מיתר מייצגים את התאגיד. עורכי הדין מטעם המשרד המלווים את "כאן" הם ינקי פפר, מומחה בוועדות מסוגה של ועדת פרוקצ'יה, וראש מחלקת הרגולציה במשרד אלון גלרט.
ההתקשרות עם המשרד, מהמובילים בארץ בדיני רגולציה, נבעה בעיקר מחוסר הבהירות באשר למעמדה של ועדת פרוקצ'יה. מחד, ברור שלא מדובר בוועדת חקירה ממלכתית וגם לא בבית משפט; מאידך, לא ממש ברור מה היא כן, והאם סמכויותיה שקולות לדוגמה לאלו של משרד מבקר המדינה, שרשאי להזמין "עדים" ככל שעולה בכך הצורך ולא ניתן לסרב להופעה בפניו. בכל מקרה, ברור שמדובר בוועדה מייעצת בלבד ללא סמכויות ענישה, והחלטות מעשיות יתקבלו רק על ידי מועצת התאגיד, ובמקרים חמורים ככל שיתגלו אולי אף בהליך פלילי.
בנוסף, מאחר שחלק מהטענות שעלו בתחקיר "הארץ" נוגעות להתנהלות הייעוץ המשפטי בכאן, עלה צורך – שגובה בחוות דעת מהמחלקה המשפטית עצמה – שבשל החשש לניגוד אינטרסים, התאגיד רשאי להיעזר בייעוץ משפטי חיצוני. הבחירה במיתר נעשתה בהליך תחרותי ובכפוף לחוק המכרזים, לאחר שהתאגיד בחן שני משרדים נוספים.
ממידע שהגיע לכסית עולה שעד כה לא היו עובדים שסירבו להופיע בפני הוועדה, אולם ממילא כל מי שזומן היה מי שפנה לוועדה ביוזמתו וביקש להופיע. ככל שתידרש מטעם הוועדה הופעה של אדם שלא פנה מיוזמתו, יסייע משרד מיתר בייעוץ כיצד להגיב לדרישה זו. בתאגיד מדגישים שהייעוץ לא יינתן לנושאי משרות באופן אישי וכך גם הותנה במכרז, ולא תתבצע הכנה פרטית לפני הופעה בוועדה. במקביל, לכסית נודע כי כמה עובדים כבר הצהירו שבכוונתם לקחת עורכי דין פרטיים.
הועדה, בראשות שופטת העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, מונתה על ידי מועצת התאגיד ב-11 באוגוסט לבדיקת הטענות שהועלו בתחקיר "הארץ". לצדה של פרוקצ'יה יושבים פרקליט המדינה לשעבר משה לדור והעורכת, העיתונאית בוגרת רשות השידור כרמית גיא.
בכתב המינוי של הוועדה, עליו חתום יו"ר המועצה גיל עומר, נכתב בין היתר כי "הוועדה תבחן את התלונות המוכרות, את דרך הטיפול בתלונות על ידי התאגיד ותוצאותיהן" וכן שהיא "תהווה כתובת עבור תלונות נוספות ככל שתוגשנה, הן בנושאים של הטרדה מינית, הן בנושאים של התעמרות בעבודה, והן באשר ליחס לא נאות אחר לעובדים ולעובדות בתאגיד".
לכאורה, הסמכת הוועדה לעסוק בנושאים אלו נוגסת בסמכויות נציבות שירות המדינה, שהיא הגוף האמון על טיפול בסוגיות אלו. עם זאת, התמהמהות הנציבות בטיפול בתלונות שמובאות לפתחה, הן הטרדות המיניות והן סוגיות משמעתיות, השאירה את התאגיד בלי יכולת ממשית לטפל בתלונות אלו. מבדיקה שנעשתה לאחרונה לטובת העברת חומרים לוועדה עלה כי כל תלונה שהגיעה הועברה תוך ימים ספורים לנציבות, אך שם נתקעה.
לפני כחודש פרסם שר התקשורת ד"ר יועז הנדל טיוטת תקנות משמעת לעובדי התאגיד, כשבע שנים אחרי אישור החוק להקמתו וכשש שנים לאחר שהחל לפעול. על פי הטיוטה שאמורה להיחתם ולהכנס לתוקף בימים הקרובים, תועבר סמכות האכיפה המשמעתית מהנציבות למועצת התאגיד, אולם הכללים עצמם – התקשי"ר – לא ישתנו, פרט להתאמות הנדרשות לעיתונאים, בעיקר בכל הנוגע לחיסיון מקורות.