כילד רצה לעשות ראפ אך היה עני מדי בכדי להפיק מוזיקה. חייו קיבלו תפנית כשהתחיל לעבוד בכפוף ל-Echo במסגרת לימודיו. כיום הוא חי ופועל בישראל ואפילו שוקל להתגייר
"יש אנשים שאוהבים מוזיקה יותר מאחרים", אומר מטרו דה סאבאג', מפיק פורטוריקני שחי ופועל בישראל. המוזיקה של מטרו היא רגאטון, מוזיקה אורבנית וטראפ. "יש אנשים שאוהבים מוזיקה יותר מאחרים", הוא צוחק כשהוא מספר על תשוקה שלו שהתחילה בילדותו בשכונת עוני בפורטו ריקו. הוא רצה לעשות ראפ כמו רוב הנערים בני גילו, אבל לא היה לו כסף על מנת לממן מוזיקה. "הבנתי שאף אחד לא ינגן בשבילי אז אני צריך ללמוד איך ליצור מוזיקה בעצמי".
לבסוף הוא מצא את עצמו נרשם ללימודים בבית ספר להפקה בפוארטו ריקו, שם במסגרת הלימודים התחיל לעבוד בכפוף ל-Echo המנטור שלו ומי שזיהה מהר מאוד את הכישרון והפוטנציאל שטמונים בו.
וכך חייו השתנו מן הקצה אל הקצה. במשך שלוש שנים הוא עבד בכפוף ל-Echo, וזכה להפיק יחד עם כמה מהאמנים הגדולים ביותר, כמו מאלומה, ננגו פלואו ופרנץ' מונטנה.
קשה לפספס את הסממנים היהודיים שדה סאבאג' עוטה על עצמו. מלבד השרשראות והצמידים, ישנו גם קעקוע של מגן דוד על פניו. לישראל הוא הגיע במסגרת עבודה משותפת עם אל קוריאנו לוקו, משפיען מפורסם באמריקה הלטינית. הם הגיעו לצלם שני סרטונים, אבל מטרו כבר התאהב במקום. "התאהבתי בישראל. בדת היהודית. בימי שישי עם המשפחה". הוא כמובן חולה על שאוורמה ופלאפל, אבל המאכל המקומי האהוב עליו ביותר הוא דווקא פרי – קלמנטינה. ומה לגבי גיור? מטרו בהחלט שוקל את זה ברצינות.
כשהוא נזכר בילדות שלו בשכונות העוני, הוא מבין שהמאבק גרם לו לצמוח ולהתפתח בחיים. "זו המציאות, אתה מחפש דרך החוצה". במובנים רבים המוזיקה הייתה הדרך שבה בחר, והוא מצא איך לגרום לזה לקרות. "אני לא רוצה להיות הבחור העשיר ביותר בעולם, אני פשוט אוהב להתפרנס ממה שאני אוהב לעשות, וזה מוזיקה".
