דיגיטל, טורים אישיים

לא נושם | איך מחאה נולדת על פי צבי אשכנזי

צבי אשכנזי צבי אשכנזי

איך מחאה נולדת #עין לצפון #עין לשרון #עין למצפה #מתנחלוד

איך מחאה נולדת
כמו הצחוק
זה מתחיל בטוויטר
ומתגלגל החוצה

איך מחאה נולדת?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה

וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא מתעצמת לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

שלום אזרחיות
אנחנו שמחים שבאתן
עוד מעט תשמעו
נתונים שטרם שמעתם

שלום אזרחים
אנחנו נתחיל עוד מעט
אבל לפני זה תגידו לי
איך מחאה נולדת

בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצאת החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
היא מתעצמת לבד
איך מחאה נולדת?
כמו תינוק

*מבוסס על איך שיר נולד מאת יהונתן גפן

חן מענית, כתב בדסק המשפט של עיתון הארץ. שימש במשך כ-12 שנה ככתב ופרשן המשפט של גלובס

איך הגעתי לתחום?

מאז שאני זוכר את עצמי התעניינתי בתקשורת ובאקטואליה. הייתי "תולעת עיתונים" ואני זוכר שבתיכון הייתי יושב בשיעורים וכותב מהזיכרון את שמות כל 120 חברי הכנסת. כזה משועמם הייתי. אבל מכיוון שגדלתי בפרובינציה (אני קיבוצניק מצפון הארץ) לא היו לי קשרים או נגישות לעולם התקשורת. בשונה מרבים מחבריי בתקשורת שהם בוגרי גלי צה"ל, כשאני התגייסתי, אפילו לא חשבתי לנסות להתקבל לגל"צ כי זה לא היה מקובל בסביבה שלי. בסופו של דבר, לעבודה בתקשורת הגעתי אחרי שכבר למדתי משפטים ועבדתי כמה שנים כעוזר משפטי של נשיא בית הדין לעבודה בחיפה. זה קרה כמעט במקרה: נתקלתי במודעה בידיעות אחרונות שעיתון גלובס מחפש לגייס כתב משפט עם השכלה משפטית, הגשתי מועמדות ואחרי הליך סינון ממש מוקפד, נבחרתי לתפקיד והתאהבתי בו. והשאר היסטוריה.

ערב אידיאלי מבחינתי

מקצועית, ערב אידיאלי הוא כזה שמגיע אחרי שסיימתי לכתוב פיצ'ר מעניין או להביא סיפור בלעדי ואז יש תחושה של סיפוק שמלווה בציפייה לקראת הפרסום. זה סם כזה שכל עיתונאי מכיר שקשה להיגמל ממנו ולמחרת צריך להתחיל לחפש שוב אחרי הסם כדי "להזריק" אותו מחדש. ברמה האישית, ערב אידיאלי מבחינתי הוא כזה שבו אני יוצא להופעה טובה ומעוררת השראה. אין בעולם דבר שמשתווה למוזיקה טובה בלייב. מצד שני, אני יכול לפעמים להירדם עם שקד, בר או גל (ילדיי) אחרי הקראת סיפור. וגם זה סוג של אידיאל.

כשאהיה גדול אהיה

גדול (או  בינוני)

חן מענית (צילום: מתוך טוויטר)
כתב את שמות 120 הח"כים מהזיכרון. חן מענית (צילום: מתוך טוויטר)

טיפ לכתב.ת המתחיל.ה מאת גדעון אלון, שעובד כעיתונאי מזה 50 שנה בהארץ ובישראל היום, מתוכן 31 שנים ככתב פרלמנטרי

א) קודם כל תקפיד על אמינות. לעולם אל תפר הבטחה שאתה נותן למקור שסיפק לך ידיעה חשובה. אם התחייבת שלא לחשוף את שמו, אל תעשה זאת גם אם הממונים עליך ילחצו עליך. אם המקור מבקש שדבריו אינם לציטוט בשמו, יש להקפיד על כך ולא להפר את ההבטחה.

ב) כשאתה מראיין מישהו, תשתדל להקליט את הראיון. יש לכך חשיבות רבה כי הוא לא יוכל לומר שלא דייקת בציטוטים או להאשים אותך שהוצאת דברים מהקשרם. בנוסף לכך כשאתה מקליט, אתה יכול להקשיב למרואיין ולעתים להציג לו שאלות שלא תיכננת, אבל הן מתבקשות בשל דבריו. נכון שראיון ארוך שהקלטת יגרום לך עוד קצת עבודת תמלול, אבל זה כדאי ומומלץ מאד!

גדעון אלון | צילום: חן אייל יצהר
"אל תפר הבטחה למקור". גדעון אלון | צילום: חן אייל יצהר

מזל טוב ילד.ה

29.08 רביע באדר אבישי נתן רוזנבלום, יובל לידור,

30.08 מתן אלקלעי,

31.08 ראינה אל עבדאלה מאיה שיף, אסף זמיר,

01.09 ניר גונטז',

02.09 גיא רולניק,

03.09 עינת קליש, ניתאי ענבי, אליאור לוי,ירמי קפלן

 

 

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות