מדיה

כאלה פנים יפות, לא חבל? | ביקורת TV

חידוש סקס והעיר הגדולה (צילום: HBO Max) בולטת בהיעדרה. חידוש "סקס והעיר הגדולה"

אתמול (שני) פורסם כי ניקול ארי פרקר היא זו שתכנס לנעליה הגדולות של קים קטרל, הלא היא סמנתה, בצילומי ההמשך של "סקס והעיר הגדולה" שמתקיימים בימים אלה. ווג איטליה מיהרו לחשוף את המצטרפת הטרייה, שמתחבקת עם שלוש נשים שבדיוק נטלו את מנת הקלונקס שלהן: שרה ג'סיקה פרקר (אין קשר משפחתי), קריסטין דייויס וסינתיה ניקסון. בכל פסטיבל החזרה של "סקס והעיר הגדולה", שתשוב בקרוב לעונת קצרה בת עשרה פרקים ב-HBO Max, איני יכולה שלא לתהות: למה? למה אף אחד לא יודע לגמור יפה, ועוד בסדרה שהעלתה לראשונה לשיח את החשיבות של נשים שגומרות כמו שצריך?

"סקס והעיר" עלתה ב-1998, גרפה שלל פרסים והפכה מאז לתורה. סדרה ששרדה את מבחן הזמן בצורה פשוט מדהימה (כותבת שורות אלה צפתה בשמונה העונות לפחות חמש פעמים). לא משנה באיזה מצב אתם נמצאים בחיים כרגע, כל פרק שתגרילו ידבר אליכם בצורה כזו או אחרת – תבדקו אותי.

למרות שהסדרה התמקדה בארבע רווקות, היא הצליחה לקלוע כמעט לכל הנושאים הנוגעים ליחסים שבינו לבינה, ולכן התחבבה גם על לא מעט גברים. האהבה של קארי לבגדי מעצבים שהכניסה לחיינו את נעלי מנולו בלניק בהן התהלכה ברחבי מנהטן, הפגישות בבתי קפה מסוגננים והשיחות שהיו הכי אפ טו דייט – כל זה עומד להיגמר עכשיו. כי את ארבע הנשים שנמצאות בשיא הפריחה המינית שלהן יחליפו שלוש נשים שמתמודדות עם גלי חום של המנואופוזה.

אני חלילה לא קוברת נשים שעברו את גיל ה-50, להפך. אני בטוחה שלחלקן ואולי אפילו לרובן יש חיי מין עשירים ומאושרים, רבות מהן נראות יותר טוב מהרבה בנות 20 ו-30 שאני מכירה. אבל הסדרה הייתה על עשור מאוד ספציפי בחייה של אישה. למה לקחת משהו שכל כך הצליח ועומד בפני עצמו ולהגחיך אותו? וכן, אני מתכוונת לזה. ההוכחה הכי חזקה היא שני הסרטים שהגיעו אחרי הסדרה והפכו את הסיפור להכי טראש אמריקאי שמצטרף בכיף לסרטי החובה של לינדזי לוהן.

בסרטים הושקע תקציב עוד יותר מטורף מזה שהיה לפני 30 שנה, מה שהוביל ליצירת מוצר משעמם אבל באיכות HD. משהו אומר לי שזה מה שנזכה לראות גם בסדרה שמצטלמת עכשיו, רק בתוספת שלוש שחקניות שעבר זמנן לגמרי. הדרך היחידה להציל את התסריט היא אולי לייצר מונולוג בין קארי ומירנדה, שתוהות למה שרלוט לא יודעת לעצור בזמן עם הבוטוקס שהיא דחפה לעצמה לכל תא בפרצוף. כבר מאיך שהן נראות אפשר להבין שתרבותית הן כבר לא במקום בו היו לפני 30 שנה, ולראות טראש של אמריקאיות מזדקנות זה לא משהו שחלמתי עליו אי פעם ובטח שלא כשראיתי בפעם הראשונה את "סקס והעיר הגדולה".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות