מדיה

המחיר של הצלחת טלוויזיה מקומית בחו"ל

הגשר (צילום: Karl Nordlund, באדיבות yes) אחת ההצלחות הגדולות ביותר. "הגשר" (צילום: Karl Nordlund, באדיבות yes)

יוצרי "פאודה" ו"שטיסל", לתשומת לבכם: מכתב שפרסמה מאפרת הקולנוע הדנית עטורת הפרסים ביורג סרופ בשבוע שעבר הציף מצוקות של תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הדנית, שכורעת תחת הלחץ הבין-לאומי לספק להיטים בקצב גבוה. 

"אני בחופשת מחלה עם פציעת עבודה שנגרמה מלחץ רציני, ואני לא צופה שאשוב לתעשיית הסרטים או כל עבודה במשרה מלאה אי פעם", כתבה סרופ במכתב פומבי שפרסמה בכתב העת של התעשייה המקומית, Ekko. במכתב, שקטעים מתוכו הובאו באנגלית בגארדיאן הבריטי, כתבה סרופ כי היא סובלת מקשיים תפקודיים בעקבות הלחץ, ותלתה את האשמה באופן שבו זמני ותקציבי הפקה נחתכים כדי לעמוד בדרישה הגוברת לדרמות דניות. 

השנה החלה סרופ לעבוד על העונה החדשה של "הממלכה", קומדיית האימה של לארס פון-טרייר שהחלה בשנות התשעים וצפויה לחזור בקרוב לעונה שלישית ואחרונה. בשנה שעברה היא הייתה אחראית על האיפור במיני סדרת הטרו קריים "החקירה", על פרשת רציחתה של העיתונאית קים וול, ובדרמה ההיסטורית הנורווגית Atlantic Crossing, על מערכת היחסים בין מרתה נסיכת הכתר הנורווגית ונשיא ארצות הברית לשעבר פרקלין ד. רוזוולט ששודרה בטלוויזיה הציבורית בארצות הברית (PBS).

Atlantic Crossing (צילום מסך מתוך יוטיוב)
ההפקות גובות מחיר. Atlantic Crossing (צילום מסך מתוך יוטיוב)

סרופ לא לבד: מאות עובדים פרסמו מכתב פומבי

לפי הגארדיאן, מכתבה של סרופ פורסם יומיים אחרי פרסום מכתב פומבי נוסף, בחתימתם של 415 יוצרי טלוויזיה וקולנוע דנים, בהם שחקניות מוכרות כבודיל יורגנסן ומארי באך הנסן. במכתב הפומבי פנו היוצרים לחברות ההפקה במדינה והזהירו כי ההיקף הנרחב של עבודה ולחץ מובילים ל"הטרדות, התעמרות ואיומים לחסל קריירות של אנשים". 

לדבריהם, "אנשים שפשוט עושים את עבודתם לא צריכים לדווח על מחלה בעקבות דכאון ולחץ, או לעזוב לחלוטין את התעשייה רק כי צריך לסחוט עוד מיץ מהלימון". מעצבת ההפקה אמילי נורדנטופט, שארגנה את כמכתב הפומבי יחד עם השחקנית דורטה רומר, אמרה שהרעב לתוכן מענקיות הסטרימינג כמו נטפליקס, HBO ואמזון דחקו את התעשייה לנקודת שבירה. 

"יש לנו עכשיו את חברות הסטרימינג בדנמרק וזה נהדר שיש לנו את המבחר הזה", אמרה נורדנדטופט לגארדיאן. "אבל זה יוצר מצב שזו הדרישה לתוכן היא מתמשכת. אנשים צריכים לרוץ מהר יותר, וכשאנשים נמצאים תחת לחץ הם מתחילים לצעוק, וזה לא בסדר לצעוק". היא סיפרה שהיוזמה התחילה בקבוצת פייסבוק סגורה בה עובדים מהתעשייה חלקו מחוויותיהם: "התחלתי לקבל שיחות והודעות מאנשים שלחשו כמה טוב שאנחנו עושים את זה. אבל הם מבועתים, ואני מבינה למה. כי מתעמרים בהם". 

יורגן רמסקוב, מנכ"ל איגוד המפיקים הדני | צילום: מתוך טוויטר
"מתקרבים לקצה". יורגן רמסקוב, מנכ"ל איגוד המפיקים הדני | צילום: מתוך טוויטר

יורגן רמסקוב, מנהל איגוד המפיקים הדני, הסכים שהדרישה מחברות הסטרימינג דוחפת את התעשייה ל"תפוקה מלאה". לדבריו, "יש לנו מצבים שבהם חברות הפקה לא מסוגלות להפיק כי הן לא מצליחות לגייס כח אדם מיומן. זה לא קורה לנו הרבה, אבל אני חושב שאנחנו מאוד קרובים לקצה". 

הבעיה מבנית, לא מקומית

כמה מפיקים טוענים כי הפתרון לבעיית ההתעמרות ותנאי ההעסקה הוא לוודא שהמערכת הנוכחית לטיפול בתלונות עובדים על המתרחש בסט עובדת כמו שצריך. סרופ, מנגד, טענה בטורה כי הבעיה היא מבנית ולא כמה מפיקים ובמאים מתעמרים. 

"כשהתחלתי לעשות סרטים, עבדו שמונה שבועות על סרט עלילתי באורך מלא. הסרטים האחרונים שעשיתי היו תקופתיים, ונתנו להם חמישה שבועות וחצי. התקציבים בשום אופן לא היו מספיקים". נורדנטופט טוענת כי עובדי התעשייה "נענשים" על מקצועיותם: "שמעתי מאנשים שהם גילו שדנמרק היא מדינה שבה עובדי הקולנוע מאוד יעילים. אבל אנחנו גם צריכים את הזמן שזה לוקח. אנחנו לא רובוטים. זה לא מפעל שפשוט פולט סרטים, ולפעמים זה מרגיש כמו מפעל".

שתף את הכתבה ב:

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות